לאחר פטירתו של יעקב אבינו חששו אחי יוסף שמא עכשיו ישלם להם יוסף על כל מה שעוללו לו ועל שמכרוהו לעבד. אמר להם יוסף: "אל תיראו... אתם חשבתם עליי רעה, אלוקים חשבה לטובה... להחיות עם רב".
דבריו אלה של יוסף דורשים הסבר: הלוא כוונתו הייתה להרגיע את אחיו ולהסיר את חששותיהם (כפי שנאמר "וינחם אותם וידבר על ליבם"), מדוע אפוא ראה צורך להזכיר את מחשבתם הרעה ("אתם חשבתם עליי רעה"), ולא הסתפק באמירת הצד החיובי בלבד - "אל תיראו... אלוקים חשבה לטובה"?!
הכוונה האלוקית
אלא יוסף ביטא כאן נקודה עמוקה, כיצד הרע עצמו מתהפך לטוב: אחיו של יוסף הייתה להם מחשבה רעה, הם מכרוהו לעבד וחשבו לגרום לו רעה, אולם דווקא הרעה הזאת התהפכה לטובה, עד שממנה צמחה חיות נפלאה – "להחיות עם רב".
איך יכולה מחשבה רעה להתהפך לטובה? מסביר יוסף, שהדבר נובע מכך ש"אלוקים חשבה לטובה". ה'רעה' שבדבר הייתה מצד כוונתו ומחשבתו של האדם, אבל מצד הכוונה העליונה ("אלוקים חשבה") יש כאן עניין נעלה, שדווקא מתוך הרע יצמח הטוב.
אורות מרובים
מה ההסבר לכך שהטוב צומח דווקא מתוך הרע? זאת רמז יוסף באומרו "להחיות עם רב". בביטוי זה השתמש עשיו, כשאמר "יש לי רב", ורש"י מפרש שם שזה "לשון גאווה". מוסבר בתורת החסידות, שביטוי זה מסמל את השפע שניתן לסטרא-אחרא, שאינו מדוד ומוגבל לפי ערכה, אלא הוא ניתן בריבוי, ובלא שתהיה ראויה לכך.
בעולם הקדושה השפע האלוקי מותאם לכלי-הקיבול ולמידת הזיכוך של המקבלים, אולם הסטרא-אחרא מקבלת שפע בלי שתזדכך ובלי שתהיה ראויה לו. השפע הזה נובע מ'שבירת הכלים', כאשר בעולם עליון, המכונה 'עולם התוהו', היו 'אורות מרובים' ו'כלים מועטים', ומזה נוצרה השבירה, שהפילה ניצוצות קדושה עליונים ביותר לקליפות. זו משמעות דברי עשיו "יש לי רב" – השפע שלי נובע מה'אורות מרובים' של 'עולם התוהו'.
חיות רבה
את ניצוצות הקדושה העליונים הללו אפשר להעלות דווקא על-ידי הפיכת הרע לטוב. כאשר רותמים את הכוחות הגדולים של הרע למטרותיה של הקדושה, גואלים את הניצוצות הגבוהים שהיו בו ומפיקים מהם חיות רבה. לזה רמז יוסף באומרו "להחיות עם רב" – חיות רבה זו הושגה דווקא על-ידי ש"אתם חשבתם עליי רעה".
זה גם כוחה המיוחד של עבודת התשובה, שהיא מעניקה לקדושה את העוצמות האדירות שהיו קיימות ב'סטרא-אחרא'. כשאדם שב בתשובה, הוא מגיע לאהבת ה' גדולה יותר ולצימאון עז לאלוקות, למעלה מעבודתם של הצדיקים, עד שה"זדונות נעשו לו כזכויות".
(לקוטי שיחות כרך כה, עמ' 283) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
