מדורים נוספים
	התקשרות 599 - כל המדורים ברצף
	"חזק חזק ונתחזק" – עידוד וחיזוק לכללות עבודתנו
	שלימות "ויחי" – בגאולה השלמה
	'כולל' אברכים
	פרשת ויחי
	הלכות ומנהגי חב"ד - י"ד-כ' בטבת

"מטרת ה'כולל', לרכז כמה אברכים – ללמוד בהתמדה ושקידה ומתוך חיות, כולל כל העניינים שמוסיפים בהצלחת הלימוד" * הרבי מורה לכל אברכי ה'כוללים' לדווח לו לפחות פעמיים בשנה על הספק לימודיהם ועל חידושי-התורה שלהם * רשימה שנייה על מוסד ה'כולל' בחב"ד

מאת: הרב מרדכי-מנשה לאופר

בהתוועדות פורים תשל"ט (שיחות-קודש תשל"ט, כרך ב, עמ' 275 ואילך) עמד הרבי על מהות המושג 'כולל' ומטרתו. בין השאר אמר:

מוסד ה'כולל', כפי שנהוג כיום ומקובל בכל תפוצות ישראל – לא מצינו דוגמתו בש"ס [למרות שגם בזמן הש"ס עסקו בתורה באופן של "תורתם אומנתם" "חבריא" (וחביריו) וכו'] – ועל-פי תורת הבעש"ט הידועה בנוגע לשם של דבר ש(שמו אשר יקראו לו בלשון-הקודש הרי) הוא מהווה, מחיה ומקיים את הדבר. מבטא אפוא השם את תוכנו ומטרתו של ה"מוסד".

השם "כולל" מבטא מעלה יתירה על "כלל", ועל-אחת-כמה-וכמה מעלה על "כל":

גם "כל" מבטא ריבוי (כמו "כל בית ישראל", "עבדת את הוי' אלוקיך בשמחה מרוב כל") ב"כלל" אין הכוונה ליחיד (כפי שזה ייתכן ב"כל") אלא ליותר מאחד (לפחות "מיעוט רבים שנים") עד ל"כלל" השלם – עשרה מישראל:

ועניין נוסף: "כלל" יכול להיווצר מעצמו, להיוולד, וכו' מה-שאין-כן 'כולל' מרמז על פעולה (שפועל וכולל אותו) שכוללים ופועלים על רבים.

והכוונה היא הן למייסד ה"כולל", והן לאברך הלומד ב'כולל' כו' כל אחד מהם פועל על ריבוי כו'.

ובענייננו:

מטרת ה'כולל', לרכז כמה אברכים, בחורים וכו' היושבים במטרה וכוונה אחת – ללמוד בהתמדה ושקידה ומתוך חיוניות כולל כל העניינים שמוסיפים בהצלחת הלימוד כו'.

בין ישיבה ל'כולל'

"שלא כדעת העולם" – התבטא הרבי בהזדמנות נוספת (ראש-חודש ניסן תש"מ, שיחות-קודש תש"מ, עמ' 486) – שהחילוק בין 'ישיבה' ו'כולל' הוא בין התקופה שלפני הנישואין והתקופה שלאחריה. שהרי אם משום כך, אין צורך לחלק בין השמות. אלא הלימוד ב'ישיבה' מטרתו לקיים את החיוב של ידיעת כל התורה כולה (חיוב המוטל על כל אחד ואחד), כפי המבואר בהלכות תלמוד-תורה – לרבנו הזקן – בארוכה. ולאחר-מכן, לאחר שהשלים ידיעת כל התורה כולה, וחשקה נפשו ללמוד תורה במשך ריבוי זמן, משך זמן או על-כל-פנים קצת זמן – לשם כך ישנו 'כולל'.

עוד הוסיף הרבי ואמר, כי בתקופת הלימוד ב'כולל', הרי על-פי מאמר חז"ל "לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן", וכפי שנתבאר כמה-פעמים שלאוכלי המן לא היו כל טרדות, יש לדאוג בדרך הטבע לאנשי ה'כולל' שלא יהיו להם טרדות ועניינים המבלבלים, ושיוכלו להשקיע את כל יגיעתם והשתדלותם בהבנת התורה ולימוד התורה. לכן נהוג שהדאגה לפרנסת חברי ה'כולל' מוטלת על הנהלת ה'כולל'.

שמירת הסדרים

כך אמר הרבי בהתוועדות פורים תשל"ט (שיחות-קודש תשל"ט, כרך א, עמ' 277-276):

ידוע מה שכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בנוגע לתלמידי תומכי-תמימים, שעליהם לשמור את התקנות של הישיבה, כולל הלימוד בסדר ושיטת הלימוד שהתווה שם, שלולי כן הרי הם נהנים שלא ברשות.

ועל-דרך זה מובן גם בנוגע לאברכי-ה'כולל', שמכיוון שרוצים שהם ייהנו כדי להסיר מהם את טרדות הפרנסה – הם ובני ביתם, ובסבר פנים יפות וכו' ויותר ממה שהמקבל מקבל מהנותן – מקבל הנותן על-ידי המקבל ומהמקבל,

ולמרות זאת עליו לקיים את התנאים שקשורים בהימצאותו ב'כולל'.

ופשיטא שבאם הותנו תנאים (ובפרט אם הם בכתב) – על אברך ה'כולל' לקיימם ללא שום ספיקות וכו'.

ועוד אמר הרבי:

לגבי סדרי הכולל, וזמני הלימוד – לגביהם אין מקום לדון כלל, וברור שיש לקיימם כמות שהם.

עוד אמר הרבי:

התקווה היא אמנם – וכל הנהלת 'כולל', זו תקוותה – שגם בזמנים הפנויים מסדרי ה'כולל' – ימשיך האברך (ותהיה זו פעולה נמשכת משהותו בין כותלי ה'כולל') ויעסוק בלהט באותו עניין בו היה שקוע ב'כולל'...

יצליחו בכל הפרטים

בסיומה של התוועדות פורים תשל"ט (שם עמ' 281), אמר הרבי:

ויהי-רצון שאנשי הכולל, וכל ה'כוללים' כולם יצליחו בעבודתם בכל הפרטים, הן בלימוד למיגרס (=בקיאות), הן בלימוד ד"יהגה" (=עיון), וישנו די זמן להיות הן בבחינת "סיני" והן "עוקר הרים"... יהיו נא, אפוא, אצלם שתי המעלות הן "מתון" הן "מסיק", כולל חריפות יחד עם לימוד המביא לידי מעשה קיום המצוות בפועל,

ושהם יכללו ("כולל") עם עצמם, והוא העיקר, גם את הבעלי-בתים המצויים בסביבתם, שעל-כל-פנים שעות אחדות יכנסו ל'כולל' ללמוד עם חברי  ה'כולל', ובאותה חיות התמדה ושקידה.

...ולמרות שאלו (הבעלי-בתים) נקראים "זבולון" ואלו (האברכים) נקראים "ישכר" – הרי יש להם שם משותף, שבטי י-ה שבטי ישראל,  וכולם נקראים בשם "יעקב" "ישראל" ו"ישורון" וזה יביא ל"כולל" ואחדות כולם יחד.

עניין ה'כולל' באוסטרליה

השיחה בפורים תשל"ט נאמרה בעקבות יסוד ה'כולל' באוסטרליה באותה תקופה. ביום א' לפרשת תרומה, כ"ח בשבט תשל"ט (ליקוטי-שיחות, כרך כא, עמ' 315), בירך הרבי את האברכים השלוחים שעמדו לצאת לאוסטרליה. בין השאר אמר להם:

יעזור השם יתברך שנסיעתכם תהיה בשעה טובה ומוצלחת, ותגיעו להתם בשעה טובה ומוצלחת, ותמלאו את התפקיד הכי נעלה – החדרת עניין ה'כולל' באוסטרליה, וה'כולל' יהיה באופן המתאים לפירוש החסידות ש"כל" פירושו שמצרפים כולם יחד – עד "כל בית ישראל", על-ידי שלומדים בעצמכם נגלה וחסידות שזה כולל כל חלקי וענייני התורה: פרד"ס (וראה הלכות תלמוד-תורה לאדמו"ר הזקן, פרק א, סוף סעיף ד), לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא (זח"ג קנב, א) (ובאופן של "תורה אחת") ומפיצים זאת גם ל"כל בית ישראל",

וכאן מיתווספת עוד למ"ד (כל, כלל, כולל) – ויש לומר שזה מראה שאותם שמשפיעים עליהם – על-ידי ה"למ"ד" – לימוד אותו על מנת ללמד (כלל), וכולל – מדגיש שפועל וכולל אותו – נהיים טופח על-מנת להטפיח, שאף הם משפיעים על אחרים באופן זה (כפי שאתם צריכים לעשות)...

לימוד מרבי יוחנן בן זכאי

ועל-פי המדובר לעיל – אמר הרבי בהתוועדות ראש-חודש ניסן תש"מ (שיחות-קודש תש"מ, כרך ב, עמ' 488) – ש"טוב לשמים" צריך להיות קשור ב"טוב לבריות", ומאידך גיסא, "טוב לבריות" קשור ב"טוב לשמים" יש להדגיש נקודה נוספת – דבר שכבר נעשה לפני מספר שנים:

חברי ה'כולל' נתבקשו לדווח אודות מעמדם ומצבם בנוגע ללימוד התורה, אודות מעמדם ומצבם בעניינים הגשמיים ובכלל מענייניהם, ועל כל אחד היה להשיב בצורה מפורטת [כמובן ממה שכותב אדמו"ר האמצעי בשער היחוד והאמונה שכל דבר צריך לפרט בצורה מפורטת].

התועלת שבדבר מובנת ממאמרו של רבי יוחנן בן זכאי "הלוואי שיהא מורא-שמים עליכם כמורא בשר-ודם" – כלומר: כאשר האברך חבר ה'כולל' יודע שעליו למסור דין-וחשבון לבשר-ודם (לו יהא זה באופן חשאי) ולפרט את הספק לימודיו, כמה שעות הקדיש לכך, והכוונה הן לכמות והן לאיכות, וכמה חידש בתורה וכו' – יגרום הדבר שילמד יותר טוב, ובזריזות יותר, כפי שנוכחו בכך בפועל ממש, במקומות שהדבר התבצע.

היה זה אפוא דבר נכון וטוב שאחת בשנה או פעמיים בשנה, ומה טוב – מדי חודש בחודשו ימלאו האברכים דוחו"ת מפורטים כנ"ל [ומאמרו של רבי יוחנן בן זכאי הנ"ל שולל סברת כמה הטוענים הייתכן לחשוד באנשי ה'כולל' – שהינם אנשים העומדים על דעתם – לתבוע מהם למלאות שאלונים ובחינות וכו', כאילו הם ח"ו שייכים למצב של מועל בתפקידו, ולא לעשות תפקידו שהוא לימוד בכולל. בא אפוא רבי יוחנן בן זכאי והודיע כי יש תועלת גדולה במסורת דו"ח לבשר ודם].

ובוודאי הדיווח יהיה באמת לאמיתו, מתאים להפסק-דין שכל ישראל בחזקת כשרות הם, על-אחת-כמה-וכמה אנשי ה'כולל'.

בהמשך ביקש הרבי למלאות שאלונים מפורטיים ("בדוגמה כפי שכבר נעשה לפני מספר שנים, ובוודאי נשארו אצל הנהלות ה'כוללים' העתקים מאותם שאלונים, ומי שאין לו – יודיע וישגרו לו מהמזכירות).

"ויהי רצון", סיים הרבי, "שעל-ידי כך שיינטעו בעולם עם לימוד התורה (אשר "אין מים אלא תורה"), תהיה זו הכנה קרובה לקיום הייעוד "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" בגאולתינו האמיתית והשלימה.

אברכי ה'כולל' משיבים

הרב אפרים וולף כותב לרבי:

"לוטה בזה שאלות בכתב שאברכי ה'כולל' בנחלת-הר-חב"ד התבקשו לענות על-ידי ראש ה'כולל' רא"ד פרידמן. כן אנו ממציאים בזה רשימת האברכים ב'כולל' בכפר-חב"ד (וזאת בקשר לעניין שידאגו להחזקת 11 אברכים ב'כולל')".

"מכאן ולהבא"

בשנת תשל"ו העיר הרבי (בהתוועדות שבת-קודש פרשת מקץ – שיחות-קודש תשל"ו, כרך א, עמ' 325) על שינויי הסגנון בשולחנו הטהור של אדמו"ר הזקן. הרבי הצביע על הסימנים קנ"ה וקנ"ו שבחלק "אורח חיים" ותמה לפשר סגנונם השונה. וכאן העיר "סבור הייתי כי חברי ה'כולל' שעל אתר – יתעמקו בבירור עניינים אלו כו' וידונו בזה בכתב כו'. לעת-עתה לא נעשה דבר בזה, ועל-כל-פנים יעסקו בכך מכאן ולהבא".

[יצויין כי בשלהי אותה שנה הורה הרבי על פרסום והוצאה-לאור של קובץ 'יגדיל תורה'. למעשה, עוד קודם לכן (לאור התעוררות הרבי בעניין) הופיעו בגיליונות 'הערות התמימים ואנ"ש' בירורים אחדים מאת חברי ה'כולל'].

"התנהגות מתאימה"

פעם אחרת, בקיץ תשמ"ב (אחרי התוועדות י"ד באלול), כתבו אברכי ה'כולל' פתק לרבי בעקבות מאורע בלתי רצוי שאירע. הרבי הגיב:

התנהגות מתאימה לחברי הכולל

ולימוד כמתאים וכו'

אזכיר עה"צ.

השאלות מצפת – לכל העולם

עם חידוש התיישבות חב"ד בעיר הקודש צפת, בחודש אלול תשל"ג, בראשות שליחו של הרבי, הרה"ח הרב אריה-לייב קפלן (ז"ל), הוקם בעיר 'כולל'. מכתב מיוחד שכתב הרבי לאברכי ה'כולל' (פורסם במדור זה בעבר).

למן התחלה התעניין הרבי ב'כולל' – בסדרי הלימוד וראשות ה'כולל' (בכל הבא להלן ראה 'כפר חב"ד', גיליון 814, עמ' 48-47):

כולל זה תפס מקום מרכזי בפעילותו במהלך השנים הבאות. עם הגיעו לצפת אסף הרב קפלן עשרה אברכים צעירים מריכוזי חב"ד בארץ שהסכימו להיות מייסדי היישוב החב"די המתחדש. כך נוסד ה'מניין' החב"די בצפת. הנשים פתחו מיד בהפצת יהדות וחסידות ואילו האברכים ישבו ב'כולל' שנפתח כבר בראש-חודש אלול. תחילה בבית-הכנסת האר"י האשכנזי ולאחר מכן בבית-הכנסת 'צמח צדק' המשוקם. מעניין לציין שלקראת ראש-השנה קיבל כל אחד מכתב מהרבי (ובו איחולים לשנה הבאה) שבסיומו הוסיף הרבי לכל אחד ואחד "להצלחה בשליחותם".

באותה תקופה מסר הרב קפלן ב'כולל' שיעורים מעמיקים בהלכה ובתורת החסידות, אך בשנים הבאות – כשהפעילות התפתחה ועיסוקיו הרבים מנעו בעדו מלשהות ב'כולל' מדי יום – ביקש מהרבי רשות לעזוב את תפקיד ראש ה'כולל'. הרבי לא הסכים לכך והתיר לו רק למנות ל'כולל' משגיח. כך שימש הרב קפלן בתפקיד ראש ה'כולל' עד יומו האחרון.

רבים מלומדי ה'כולל', גם אז וגם בשנים הבאות – מהם, שלוחי הרבי לאה"ק, בשנים תשל"ו-ח – היו במשך השנים לראשי ישיבות ורבנים מפורסמים בקהילותיהם. כמו-כן יצאו מה'כולל' עסקנים ואישי-ציבור רבי פעלים.

על רמת הלימודים ב'כולל', בהנהגת הרב קפלן, יכולה ללמד האפיזודה הבאה: בשנת תשל"ד התקבלו בכל 'כוללי' חב"ד בעולם שאלות ביורה-דעה, סימן צא,  בצירוף הוראה של הרבי: "לשאול כבהמצו"ב [כבהמצורף בזה] לחברי כל הכוללים בכ"מ [בכל מקום] שיענו כאו"א בפ"ע [כל אחד ואחד בפני עצמו] במשך שבוע".

השאלות לא הגיעו אל 'כולל' חב"ד בצפת והרב קפלן תמה על כך, אך כעבור זמן קצר התברר שהיו אלו השאלות שהוא-עצמו הכין לחברי ה'כולל' בצפת, ואשר נשלחו קודם לכן לרבי. הרבי הורה אפוא לשלוח אותן לכל אברכי ה'כוללים' של חב"ד בעולם, בצירוף הוראה לענות עליהן בתוך שבוע!...

במשך השנים יצאו-לאור במסגרת ה'כולל' בצפת קבצים רבים של חידושי-תורה, ביניהם ספר ביאוריו של הרבי לפירוש רש"י על התורה וספר הביאורים לפרקי-אבות.

תשובות ומענות לרוב ניתנו מהרבי בקשר לקבצים אלה, ונביא כאן אחד מהם, אשר ניתן על קבצי הביאורים לפירוש רש"י על התורה (שהרבה להתעסק בהם במשך השנים הרב אלתר-אליהו הכהן פרידמן, משלוחי הרבי לצפת):

ובכ"ז [=ובכל זה]– הזירוז אחר הזירוז משובח וכו'.

מקרה מעניין הקשור בנושא זה אירע בשנת תשל"ה. באותו הזמן הרבי הורה לחברי ה'כוללים' בארץ (באמצעות קבוצת השלוחים לישיבת חב"ד באוסטרליה שעברה דרך ארץ-הקודש), להוציא-לאור קבצי חידושי-תורה עד י"ב בתמוז, ואף צירף דמי השתתפות להדפסת הקבצים.

ההוראה נמסרה ל'כוללים' של כפר-חב"ד, נחלת-הר-חב"ד וירושלים בלבד, ואף שה'כולל' בצפת לא הוזכר במפורש, החליט הרב קפלן שגם ה'כולל' בראשותו יוציא-לאור קובץ, בבחינת "אינו מצווה ועושה".

באותם ימים שהה בחצר הרבי אחד מחברי ה'כולל', הרב שמואל גולדשטיין, ובשעת ה'יחידות' הזכיר לו הרבי שיש להוציא את הקובץ עד י"ב בתמוז. כתב על כך ר"ש גודלשטיין לראש ה'כולל', הרב קפלן, ששלח מכתב לרבי ובסיומו שאל: "על כן שאלתי האם הוראת כ"ק הנ"ל היתה גם בנוגע לה'כולל' בצפת ובטעות לא נמסר לנו ההוראה וההשתתפות". תשובת הרבי נענתה ביום כ"ו במנחם-אב: "ות"ח על הבשו"ט שכיוונו ויהא בהצלחה, מצו"ב ר' ל"י" [מצורף בזה מאתיים לירות ישראליות] (כהשתתפות בהוצאות הקובץ).

מאה לירות להתוועדות

ב'יחידות' שזכה לה הרב קפלן בחודש מרחשוון תשל"ד הוא שמע מהרבי בין השאר ('כפר חב"ד' גיליון 814, עמ' 48):

...הנני נותן לך מאה פונט [=לירות] לעשות התוועדות בזמן המתאים [=בצפת בין חברי הכולל] ולדבר אודות תורה וצדקה...

אלה המכתבים שיצאו לאחרונה [מכתבים 'כלליים' מחודש מרחשוון תשל"ד]. כמה[=אברכים] יש בכולל, י"א-יב?

[=הרב קפלן ענה: "עכשיו עשרה"].

לתת לכל אחד ואחד [=עותק של המכתב כפי שתראה, ואתה הרי הי"א [=אתן לך גם] שניים [=עותקים של המכתב באנגלית], אחד בשביל אשתך, ואחד כפי שתמצא היא לנכון. הנני נותן לך גם [=ספרים?] ממה שיצא-לאור לאחרונה, לתת אחד ל'כולל' בצפת, אחד ל'כולל' בכפר-חב"ד, אחד ל'כולל' בנחלת-הר-חב"ד, אחד לירושלים ת"ו... ובנוגע לאנשי ה'כולל' – שיהיה בהצלחה בכל העניינים, הם והמשפחה....

"נכונה ההצעה דקריית-מלאכי"

ועוד סיפורים גדולים וקטנים אודות 'כוללים':

כשנוסדה נחלת-הר-חב"ד, נימק הרבי את הקמת ה'כולל' בדברים הבאים: כשמייסדים כל דבר, צריך להתחיל בעניין של תורה. ולכן, כשמייסדים שכונה או קרייה – ההתחלה היא על-ידי ה'כולל' (מפי הרב בנימין גורודצקי ז"ל).

ואכן המברק הראשון לתושבי הנחלה מופנה (איגרות-קודש, כרך כו, עמ' קב) "לעולים החדשים ולחברי ה'כולל' המתיישבים בנחלת-הר-חב"ד, שליט"א".

עוד קודם לכן, בכ"ג בשבט תשכ"ט, כתב הרבי לבא-כוחו, הרב גורדצקי ('ספר זיכרון', עמ' 269; איגרות-קודש, שם, עמ' צד):

נכונה ההצעה דקריית-מלאכי... וכן שחלק דאברכי ה'כולל' דכפר-חב"ד יתיישבו שם...

בתקופה הראשונה אף זכו כמה אברכים להערות מהרבי על התנהגות חברי ה'כולל' (וראה עוד ב'מקדש מלך', כרך ב, עמ' 327-321).

איגרת של הרבי ממוצאי שבת-קודש, ט"ו בתמוז תשל"ג, לחברי ה'כולל' בנחלת-הר-חב"ד. בסיומה, ברכת הרבי בכתב-יד-קודש: "הצלחה בלימוד ובמעשה – ובכל זה כדבעי למיעבד (חי"ק)".

 התבססות ה'כוללים' באה"ק

הרבי ראה בעניין הקמת 'כולל' משימה רצינית (ראה ליקוטי-שיחות, כרך כג, עמ' 377: "בעניין הכי קשה").

"כל זמן שלא יתבססו כוללי חב"ד שבכחב"ד וירות"ו  [=שבכפר-חב"ד וירושלים ת"ו] – אין עניין לכולל חב"ד במק"א [=במקום אחר]" – כתב הרבי לעסקן החסידי הרה"ח ר' דוב שי' טייכמן (כיום מרבני טבריה), במרחשוון תשכ"ו.

וברוח הדברים כתב גם להגאון החסיד רבי שלמה-יוסף זווין ז"ל (איגרות-קודש, כרך כד, עמ' כז):

בעניין כולל חב"ד במק"א [=במקומות אחרים] כו' – כל זמן שלא יתבררו ענייני תו"א בירות"ו ותו"ת בכחב"ד [=תורת-אמת בירושלים ת"ו ותומכי-תמימים בכפר-חב"ד] והכולל שע"י [שעל-ידם], אין מקום, לפענ"ד [=לפי עניות דעתי], לדון עד"ז [=על דבר זה], ומכו"כ [=ומכמה וכמה] טעמים.

להגדיל תורה ולהאדירה

בינתיים נוסדו על-ידי הרבי ובהסכמתו 'כוללים' רבים נוספים – בנחלת-הר-חב"ד, בצפת, באוסטרליה, ובמקומות רבים נוספים בעולם (כאן פורטו רק אותם שזכו להתייחסויות מפורשות מהרבי).

בשנת תשמ"א (ליקוטי-שיחות, כרך כד, עמ' 347) כותב הרבי ליהודי:

בנועם קיבלתי הידיעה במכתבו מזאת חנוכה, אשר נבחר להיות היו"ר של ועד "כולל אברכים" שעל-ידי ישיבת תומכי-תמימים ליובאוויטש במאנטריאל.

ובוודאי לדכוותיה לא נצרך להדגיש שכל עניין בהשגחה פרטית, ובפרט בעניין שתכליתו להגדיל תורה ולהאדירה, הן בכמות והן באיכות, הן בין חברי ה'כולל' והן בין תלמידי הישיבה ב'כולל'. זאת אומרת, דניתנו לו הכוחות למלא תפקידו הנעלה ככל הדרוש.

ויהי-רצון שינצל כוחותיו במילואם, וזכות הרבים מסייעת וזכות התורה מסייעת שיהיה בהצלחה רבה, מתוך פרנסה בהרחבה ובריאות נכונה, בשמחה ובטוב לבב.

"אינו עניין"...

פעם אחת ב'יחידות' העיר הרבי להרב אפרים וולף על אברך מסויים, שמכיוון שהוא בעל כשרונות יוצאים מן הכלל ראוי היה לאפשר לו להישאר ב'כולל' יותר משנתיים (רשימות).

בשנת תשל"ב ('היכל מנחם', כרך ג, עמ' קעז) כותב הרבי לפלוני שעמד להתחתן:

ללמוד ב'כולל' בלי משכורת – אינו עניין.