חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:42 זריחה: 6:09 ט"ו בחשון התש"פ, 13/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

על טעות בספר-תורה ואכילה טרם ערבית
תגובות והערות

מדורים נוספים
התקשרות 600 - כל המדורים ברצף
נתינת-כוח לחיות כמו משפחה אחת
כניעה לגזירה רוחנית מולידה גזירה גשמית
עניינים שבדפוס
פרשת שמות
על טעות בספר-תורה ואכילה טרם ערבית
תפילה וברכת-המזון לילדים ועל חת"ת ממוזער
הלכות ומנהגי חב"ד - כ"א-כ"ד בטבת

מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג

טעות בספר-תורה בשעת הקריאה

במשך הדורות נהגו בקהילות חב"ד בכל אתר ואתר, שאם נמצאה טעות הפוסלת את ספר-התורה בין גברא לגברא או אחר ברכת העולה - מחליפים אז ספר-תורה. אם נמצאה לאחר שהתחיל לקרוא וניתן להפסיק שם - יברך ברכה אחרונה על הפסול, ואחר-כך יוציאו אחר. ואם אי-אפשר להפסיק (כגון שקרא רק שני פסוקים) - יחליף ספר-תורה ויגמור קריאתו בספר הכשר (כנדפס בסידור 'תורה אור' עמ' שסו ואילך מספר 'שערי אפרים', וכמו שפסק הגה"ח ר' אברהם-חיים נאה ז"ל בספרו 'קצות השולחן' סי' פו).

אמנם בדורנו נדפסה מכתב-יד בשו"ת הצמח-צדק (שער-המילואים ח"ד סי' ד, ובמהדורת תשנ"ד או"ח סי' עו) הוראה שונה לחלוטין, ועיקרה שאין להפסיק את הקריאה בגלל הטעות. אם הטעות היא בחומש אחד - מותר להוציא ספר-תורה גם לכתחילה לקרוא בו בחומש אחר, במקרה שאין ספר-תורה נוסף. וכאשר אין ספר-תורה להחליף - אין להפסיק את הקריאה בגלל הטעות, אלא יש לגמור את מניין הקוראים כרגיל (ורק שהשביעי יהיה גם המפטיר).

ואם-כי בס' 'שו"ע הקצר' (להרב דניאל-שלום שי' וייס, שי"ל בשנת תש"נ בעידודו של הרבי ובהסכמות של כמה מרבני חב"ד, ח"א פרק לז) ובעלון 'קשר' של 'מרכז רבני אירופה' (מס' 14 - תשובת הרב לוי-יצחק שי' ראסקין, דומו"ץ דקהילת חב"ד בלונדון) פסקו שיש לנהוג כנדפס בשם הצמח-צדק, הרי למעשה, בקהילות חב"ד בעולם, ואף ב'בית חיינו' (אם מגיעים למצב כזה), ממשיכים לנהוג מאז ועד היום כמו בדורות הקודמים.

ואופייני הדבר, שבשנת תשמ"ז, תשע שנים לאחר הדפסת 'שער המילואים' הנ"ל ע"י הוצאת קה"ת (בשנת תשל"ח), פורסמה על-ידה מהדורת-צילום חדשה עם הוספות של סידור 'תורה אור', שבו נדפס כנ"ל, לנהוג כפי הפסיקה הישנה בנושא זה, ולא העירו שם מאומה על כך.

יש מרבני חב"ד שהסבירו זאת בכך, ש"המוציא מחברו - עליו הראיה". כדי לשנות הנהגה כזאת, הרווחת ללא-ערעור מדורי-דורות, צריך להוכיח ללא צל של ספק שאכן ההוראה החדשה שבתשובה היא דעת רבותינו הלכה למעשה (ראה גם בשיחה המוגהת 'ע"ד המהדורות דספר הי"ד להרמב"ם' - סה"ש תשמ"ז ח"א עמ' 310. 'התוועדויות' תשמ"ו ח"ד עמ' 94). אבל בנדון דידן יש מקום להסתייגויות:

א) כמפורט בהערות שבסוף הספר, כתב-היד של תשובה זו הוא כתב-יד מעתיק, שיש בו תשובות מכמה וכמה משיבים; ב) כרך כתבי-יד זה שייך לכתבי-יד של ה'פסקי דינים' להצמח-צדק, שכידוע יש בתוכו ואף נדפסו בו הרבה דברים שאינם שלו; ג) בנוסף, יש מקום לומר שהדברים נכתבו כביאור על השולחן-ערוך ולא כפסיקה הלכה למעשה (וראה ב'התקשרות' גיליון תס"ז, רשימה חלקית של נושאים שבהם איננו נוהגים כמותו כשחולק על פסקי אדמו"ר הזקן, מטעם זה).

נשמח לקבל התייחסות לנושא מרבני אנ"ש ומכל מי שיש בידו ידיעות ומסורת בנדון.

אכילה קודם ערבית

שאלה: האם מה שמביא אדמו"ר הזקן (תניא, אגה"ק סו"ס כג, דף קלז,א): "וחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה, כמו שאמרו רז"ל (ברכות ד,ב. התיבות שבלשון הגמרא עצמה הודגשו) שכל העובר על דברי חכמים אפילו באיסור קל של דבריהם כמו האוכל קודם תפילת ערבית וכהאי גוונא חייב מיתה כעובר על חמורות שבתורה" - אומר שיש להחמיר במיוחד בנושא זה, כמו למשל שלא לסמוך בזה על 'שומר' (שנוהגים להקל בזה, כמ"ש במשנה-ברורה סי' רלה ס"ק טז)?

תשובה: כמפורש בתניא, איסור זה הובא כדוגמה בלבד, ולא כדי להדגיש את חומרתו, אלא להפך, כדי לומר שאפילו איסור קל דרבנן כזה, שהותר מכללו, אסור לזלזל בו.

לגופו של עניין, ראה בקונטרס-אחרון לשולחן-ערוך רבנו הזקן בהלכות בדיקת חמץ (סו"ס תלא, ובמ"מ במהדורה החדשה שם), שלמעשה פוסקים להתיר על-ידי שומר לא רק לדבר מצווה אלא אפילו לדבר הרשות.

וראה בהערת הרבי ('שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"א סי' קכב), לעניין מה שחסידים מתירים להתוועד לפני תפילת ערבית.


 
     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)