*)    סו"ס קצב, בשם כל-בו (סי' כו. וכ"ה באורחות-חיים הל' ברהמ"ז סי' סג). וכן הובא בדרכי-משה סי' קצא בשמו, נוסח קצר מג' הברכות ובסופו ברכת הגפן. ובד"מ כתב שהוא כעין תפילה קצרה שאומרים "במקום אונס, ואח"כ יברך ברהמ"ז כתיקונה לצאת בה, וצ"ע". אבל בב"ח שם הביא אח"כ "ומקרוב נדפס בוויניצאה 'ברכת המזון הקצר' להרב מהר"ר נפתלי בהסכמת הרבה גדולי החכמים דאיטליא ז"ל" ומביא נוסחו, ועל-פיו הם הפרטים שבשו"ע אדה"ז (וברור מלשונו שזהו גוף הברכה, וא"צ לחזור ולברך כספק הד"מ). ובאנציקלופדיה-תלמודית ערך ברכת-המזון, כרך ד, עמ' תצח, הערה 348, העירו, שבסידור רס"ג עמ' קב וקג כל עיקר ברכת-המזון בא שם בנוסח מקוצר מאד.

      לגופו של עניין, חשוב לציין מסורת זו, שבג'רבא לא חששו שמא יתבלבלו הילדים, וגם לא "שלא ילמדו מזה לקצר ולדלג" כדברי הגרש"ז אויערבך ז"ל.

**)   למנהגם אין דין מיוחד ל'פרשת התמיד', אבל לדעת אדמוה"ז (ר"ס מח. ע' מקורותיו במהדורה החדשה) "נהגו כל ישראל [ונשים "שוות לאנשים" בזה, סו"ס מז וראה תהל"ד] וקבעו חובה על עצמן לקרות פרשת התמיד בכל יום קודם התפילה" מה-שאין-כן פרשת הקטורת (שם) ופרשת העקדה (מהדו"ק סי' א ס"י ומהדו"ת ס"ט) רק "טוב לומר". 'איזהו מקומן' - "קבעו לשנות" (ר"ס נ).

חת"ת ממוזער

לאחרונה התפרסם על-דבר 'חת"ת ממוזער' המשווק, כנראה, כסגולה לשמירה.

חשוב לדעת, כי כדי לזכות בסגולה המיוחדת לשמירה במכונית או בכל מקום אחר - כפי שגילה ופירסם הרבי - יש צורך שאפשר יהיה לקרוא את הכתוב בחת"ת. ולכן, כשהציעו להדפיס ספר חת"ת מוקטן, התנה זאת הרבי: "באם בטוח שיוכלו לקרות בו" ('התקשרות' גיליון ריא, וש"נ).

ודאי יש קדושה גם ב'חת"ת הממוזער', ומן-הסתם גם סגולה לשמירה וכו', אבל אין לראות בזה תחליף לחת"ת שבו אפשר ללמוד בפועל, שאותו הציע הרבי להחזיק במכונית.

הרב יוסף-שמחה גינזבורג