הרבה מאוד השקיע הרבי בהקמת מוסדות חינוך "על טהרת הקודש", כלומר, כאלה שבהם ילמדו הילדים אך ורק תורה בלי "חכמות חיצוניות" * ברשימה זו מתואר אודות מוסד חינוך על טהרת הקודש – "אהלי תורה" בניו-יורק

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

מאות ואולי אלפי מוסדות חינוך קמו מאז ראשית נשיאותו של הרבי. כל מוסד קובע ברכה לעצמו. ברשימתנו זו התמקדנו באחד מהם, בארצות הברית (המשך יהוא, אודות מוסד שני בארצנו-הקדושה ושלישי באירופה).

יודגש מראש: מטרת הרשימה היא לרכז התייחסויות של הרבי להקמת מוסדות על טהרת הקודש, ואין בהזכרת אישים מסויימים או באי-הזכרתם של אחרים כדי להגדיל או להמעיט את חלקם בעשייה.

סיפור מפליא על הצמח-צדק

בהתוועדות י"ט בכסלו תשכ"ו (שיחות-קודש תשכ"ו עמ' 89-91) הפיק הרבי הוראה ממנהגו של הרבי הצמח-צדק לבחון את הרבי המהר"ש ובני-גילו (בהיותם כבני שבע) על מה שלמדו ב'חדר'. הרבי הקודם סיפר כי נהג כן מדי חודש בחודשו. אומר הרבי כך:

הגע עצמך –זהו סיפור מפליא. היה זה בשנת תר"א, כשהצמח-צדק כבר היה בשיאה של נשיאותו, כרבי לחסידים; בשיאה של תקופת היותו פוסק שאלות-ותשובות לכלל ישראל והיותו אחד העסקנים הכי גדולים בנוגע למצבה של היהדות ברוסיה ויחס הממשלה כלפיה; באחת התקופות הקשות של רדיפות מצד הממשלה כלפי היהודים, דבר שדרש ממנו התבוננות וגם השתדלות גדולה ביותר למציאת עסקנים ושתדלנים וצדדים ודרכים לביטול הגזירות. וכל זה בנוסף לעבודתו עם עצמו – קביעות עיתים בלימוד התורה, הנגלה והחסידות, עבודת התפילה וקיום המצוות וכו'.

וכאשר מדובר על בחינה – לא לבחון למדן גדול, שאף אחד מלבד הצמח-צדק אינו מסוגל לבחון אותו – אלא לבחון את בנו המהר"ש וחבריו, כיתת ילדים בני שבע, שלמדו התחלת גמרא עם חלק מהתוספות. ובכל-זאת  לא סמך הצמח-צדק על שליח ולא על מישהו אחר שיוכל לעשות זאת ולמסור לו את התוצאות, אלא הוא עצמו בחן אותם מדי חודש בחודשו, ואחר-כך נתן להם מתנת כסף.

וההוראה מזה: יש הטוענים שכאשר מציעים להם ללכת ולשכנע ילד יהודי שיתחיל ללמוד אל"ף בי"ת – אין זה עניין שמתאים עבור חכמים ומשכילים כמותם, וזה יכול להיעשות על-ידי תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם. על כך אומרים להם שכבר היה לעולמים - היו יהודים גדולים כמוך, גבירים גדולים ולמדנים גדולים וחסידים גדולים, ובכל זאת התאים להם להתעסק בעצמם עם ילד קטן, ולא באופן של הכרח אלא באופן של קביעות בזמן, שביום פלוני בחודש הוא קורא לילדים הקטנים, ומדבר איתם בסגנון שלהם, כדי שלא להפחיד אותם עם הגדלות שלו, ולקרב אותם ולתת להם להבין את היוקר של התורה והמצוות ולימוד התורה, והוא גם זוכר אחר-כך לקחת מכספו ולתת לילד הקטן מתנה.

מטמאים מוחות הילדים!

יום שמחת-תורה תשט"ו. בעת ההתוועדות נושא הרבי דברים בהתרגשות גדולה ביותר ובתוכם אף ביטויים חריפים. הרבי מזכיר את פתגמו של הרבי הרש"ב ש"שמחת-תורה לא מזיק", ולכן יהיה זה "בחסד וברחמים". אך גם כך הדברים נוקבים. בין השאר אומר הרבי:

ג' השנים הראשונות, שבהן הילד מתחיל ללמוד, זה היסוד העיקרי להצלחתו בעתיד. ודווקא בזמן הזה לוקחים את הילד ומטמאים את מוחו באנגלית, גראמאטיקע וכיוצא-בזה!

הלוואי שגם גדולים לא היו יודעים עניינים אלו! ועל-אחת-כמה-וכמה ילדים – עד תשע שנים, עד י"ב שנה – והייתי אומר גם לגבי השנים הבאות, ...רצונו של הקב"ה לשכון דווקא במוחו של ילד יהודי – לוקחים מוח זה ומטמאים אותו בחכמות חיצוניות!... היכן היא הגאווה היהודית?!

דיבורים נחרצים אלו גרמו לכך שיום אחרי שמחת-תורה התקבץ קומץ חסידים, ובראשם הרה"ח ר' מיכאל שי' טייטלבוים, אשר שכרו 'מלמד' ופתחו כיתת לימוד קטנה, שהייתה היסוד ואבן היסוד למוסד המפואר 'אהלי תורה'.

נחת-רוח לקב"ה

בכ' באלול תשי"ח כותב הרבי מכתב מיוחד (אגרות-קודש כרך יז עמ' שלד-שלה) אל "הנהלת המוסד חינוך על טהרת הקדש 'אהלי תורה' אשר בברוקלין, נ.י. ובראשם הרה"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה מיכאל שי' ה' עליהם יחיו". כותב להם הרבי:

שלום וברכה!

בנועם נודעתי מגמר רכישת הבניין, ואשר היום עבר לרשותם. ויהי-רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, מוצלחת בכל ענייני המוסד, ובעיקרו – לחנך התלמידים מתאים לרצון וכוונת רבותינו נשיאינו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

ויהי-רצון שילך הלוך והוסיף הן בכמות והן באיכות, עד שיהיה באופן דופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה עד לנחלה בלי מצרים, שהרי כלשון הכתוב, פי ה' דיבר.

הרבי מזכיר במכתבו את ח"י באלול "יום הולדת שני המאורות, הבעש"ט ורבנו הזקן, אשר מסרו נפשם על חינוך ילדי בני ישראל כידוע".

שהרי ההודעה על-דבר זה – ודאי שהוראה היא וגם נתינת כוח, לכל אלו ההולכים בעקבותיהם, ההולכים בהווה או על-כל-פנים ילכו מכאן ולהבא, שיצליחו בעבודה קדושה האמורה, חינוך על טהרת הקדש על-פי תורתנו תורה תמימה, תורת הנגלה ותורת החסידות גם יחד, להקים תלמידים זרע ברך ה' אשר בצדק יאמר עליהם, ראו גידולים שגידלנו.

וגודל השכר של כל המתעסק בזה, הרי מובן בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם הבעש"ט, אשר אהבת הקב"ה לכל אחד ואחת מבני ישראל גדולה יותר גם מאהבת הורים זקנים לבנם יחידם הנולד להם לעת זקנותם, ובמילא מובנת הנחת-רוח הנגרמת להקב"ה על-ידי חינוכם הטוב כרצונו יתברך...

הרבי מוסיף ומציין ב"נ.ב.": "מוסגר פה המחאתי פרטית, בתור השתתפותי ברכישת הבניין בשעה טובה ומוצלחת".

גם במכתב משנת תש"כ (אגרות-קודש כרך יט עמ' רלא) כותב הרבי:

ואשרי זכותו של כל אחד ואחת מהמשתתפים בהחזקת והרחבת המוסד חינוך על טהרת הקדש "אהלי תורה" אשר בברוקלין, ובוודאי יוסיפו אומץ בזה, כפסק רז"ל מעלין בקודש, וכל המוסיף מוסיפין לו בכל מילי דמיטב בגשמיות וברוחניות גם יחד.

'יחידות' לתלמיד 'אהלי תורה'

ב'יחידות' מיוחדת, שזכה לה הרה"ח הרב שניאור-זלמן שיחי' גוראריה בחודש מרחשוון תשכ"ג, פירט הרבי שמות של שישה עסקנים הפעילים בענייניו וביניהם – "מיכאל טייטלבוים, מנהל אהלי-תורה"...

להלן תוכן 'יחידות' בפירסום ראשון של תלמיד שלמד ב'אהלי תורה' וזכה שהרבי יאשר את לימודיו במוסד זה.

הרה"ח הרב אברהם-אליהו ניימרק שיחי' (כיום בשיכון חב"ד בלוד) נכנס עם הוריו (אביו הרב שמואל-דוד ניימרק ע"ה ואמו – תבדלחט"א – מרת זלטה) ל'יחידות' בי"א בתשרי תשל"ג. היתה זו השנה הראשונה לצאתם מברית-המועצות. כמחצית מזמן ה'יחידות' (שארכה כעשר דקות) הוקדשה לתלמיד.

הרבי: איך קוראים לך?

אא"נ: אברהם אליהו.

הרבי: היכן אתה לומד?

אא"נ: ב'אהלי תורה' [בארץ-הקודש למדתי בנחלת-הר-חב"ד אבל בשהותי בחודש תשרי נכנסתי ללמוד ב'אהלי תורה' נ.י.]

הרבי: מיהו המלמד?

אא"נ: הרב אברהם גערליצקי.

הרבי: איזה גמרא אתה לומד?

אא"נ: בבא-מציעא.

הרבי: איזה פרק?

אא"נ: שניים אוחזין.

הרבי: מה ההלכה ב"שניים אוחזין בטלית"?

אא"נ: יחלוקו.

הרבי: איך "יחלוקו"? אם תחתוך את הבגד אף אחד לא ייהנה ממנו?!

אא"נ: מוכרים את הבגד ואת דמיו מחלקים בין שניהם.

(הרבי שאל עוד שתי שאלות; אחת אינה זכורה להנ"ל ולגבי השנייה – בנוגע לשבועה – השיב לרבי שעדיין לא למד את הגמרא). הרבי חייך והרעיף עליו ברכות רבות.

האם: האם להשאיר אותו כאן ב'אהלי תורה' (אין לנו קרובי משפחה וקשה הפרידה)?

הרבי (קם מכסאו ופסק): ודאי!