בעניין המקדש, שעליו מצווה הקב"ה בפרשתנו "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", מצאנו מחלוקת אם כלי המקדש (המנורה, השולחן, המזבח וכדומה) הם מצוות לעצמן, או הן נחשבות חלק ממצוות בניין המקדש.
הרמב"ם סבור שהמצווה היא לבנות מקדש שבו תיעשה העבודה לקב"ה, וממילא כלולים בציווי כל הכלים שבאמצעותם נעשית העבודה. לעומתו, הרמב"ן סבור שיש כאן שתי מצוות נפרדות – יש המצווה לבנות בית לה', שהיא בניית המקדש עצמו, ויש הציווי לעשות כלים מיוחדים לצורך העבודה במקדש.
העבודה או ההשראה
מחלוקת זו נובעת מהשאלה, מהו עניינו העיקרי של המקדש. יש במקדש שני עניינים מרכזיים: האחד, להיות מקום השראתה ומנוחתה של השכינה, כלשון הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", וכמו שנאמר גם-כן "זאת מנוחתי עדי עד". העניין השני, עבודת המקדש – זה מקום שבו נעשית העבודה לקב"ה והעלייה לרגל לצורך העבודה.
והשאלה היא, איזה משני העניינים הללו הוא העיקר בציווי הקב"ה לבנות בית בעבורו. הרמב"ם סבור שעניינו העיקרי של המקדש הוא עבודת הקרבנות, וממילא אין להחשיב את כלי המקדש מצוות לעצמן; ואילו הרמב"ן סבור שעיקר הכוונה של המקדש הוא להיות בית להשראת השכינה, ועל-כן עבודת המקדש היא עניין בפני-עצמו, וכלי המקדש נחשבים מצוות לעצמן.
בית קודש-הקודשים
על-פי שיטתו של הרמב"ן יובן לשון הברכה שהיו הכוהנים מברכים (כמובא בסוף מסכת מידות): "ברוך הוא, שבחר באהרון ובבניו לעמוד לשרת לפני ה' בבית קודשי-הקודשים". והלוא העבודה בקודש-הקודשים היא רק אחת בשנה (יום-הכיפורים), לכוהן הגדול בלבד, בעוד עיקר העבודה, כל ימות השנה, על-ידי כל הכוהנים, היא בחלקים האחרים של המקדש?
אלא הכוונה כאן אינה לעבודה בקודש-הקודשים, אלא לעבודה במקדש בכללו, שעניינו העיקרי – "בית קודשי-הקודשים". מכיוון שלדעת הרמב"ן עניינו העיקרי של המקדש הוא להיות בית להשראת השכינה, דבר שמתקיים בקודש-הקודשים, המקדש כולו נקרא "בית קודשי-הקודשים".
אחריותו של יהודי
מכאן יש להפיק הוראה מופלאה: חז"ל אמרו שהתפילות משמשות במקום קרבנות התמיד. יתרה מזו, על-ידי לימוד תורת הקרבנות, כאילו אנחנו מקריבים אותם. נמצא אפוא, שעל-ידי עבודתו של יהודי הוא גורם שתהיה השראת השכינה לא רק בנפשו ובסביבתו, אלא גם בקודש-הקודשים.
מזה מובן איזו אחריות גדולה מוטלת על כל יהודי, שאם חסר חלילה בעבודת ה' שלו, הדבר פוגם לא רק בו-עצמו, אלא בהשראת השכינה לכל ישראל ולעולם כולו. ומצד שני, מה גדולה מעלת התורה והתפילה של כל יהודי, עד שעל-ידה מחישים את הזמן שבו נוכל להקריב את הקרבנות "כמצוות רצונך", בבית-המקדש השלישי.
(לקוטי שיחות כרך יא, עמ' 116) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
