חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:42 זריחה: 6:08 י"ד בחשון התש"פ, 12/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"ליהודים הייתה... ויקר"
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 607 - כל המדורים ברצף
"עד דלא ידע" בפורים הכוח לעבודה של 'אתהפכא'
"ליהודים הייתה... ויקר"
הלכות ומנהגי חב"ד

ערב מלחמת ששת-הימים קרא הרבי להתחזק במצוות הנחת תפילין * הרבי עורר את החסידים להפיץ את הקריאה ולזכות במצווה כמה שיותר יהודים ובמיוחד חיילים * "מבצע-תפילין הוא ענין שמחוייבים בו על-פי שולחן-ערוך", קבע הרבי! * "ויקר – אלו תפילין שבראש"

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז תשכ"ח (שיחות-קודש תשכ"ח, כרך ב, עמ' 303) סיפר הרבי על מכתב שקיבל מיהודי פלוני, המפענח את ראשי התיבות של "תשכ"ח": ת'פילין, ש'בת, כ'שרות, ח'ינוך, וכן את ראשי התיבות של "תשכ"ט": ת'פילין, ש'בת, כ'שרות, ט'הרה (טהרת-המשפחה). באותו מעמד קרא הרבי לרבני ולמנהיגי הקהילות לדרוש מצאן מרעיתם קיום מעשי של המצוות.

אילו זכינו...

אין ספק כי תחילת הפצת ה'מבצעים' הקודשים הייתה ב'מבצע תפילין', שפריצתו הגדולה אירעה בתקופת מלחמת ששת-הימים. בחודש טבת תשכ"ח (ראה אגרות-קודש, כרך כה, עמ' עא-עג) הודיע הרבי כי דרישת השעה, לחיזוק 'מבצע תפילין' בתוקפה עומדת.

בזאת לא תם העניין: בחודש תמוז תשכ"ט הבהיר הרבי בהתוועדות (שבת-קודש פרשת מטות-מסעי, כ"ו בתמוז, מברכים החודש מנחם-אב) ברבים ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים, שהמצב דורש המשך של המבצע. תחילה דיבר על הקשר שבין מצוות תפילין לניצחון במלחמה, והזכיר את בני גד שעליהם נאמר "טרוף זרוע אף קדקוד", שזכו לכך מפני שהתעסקו ביתר שאת במצוות תפילין. בהמשך אמר (לפי שיחות-קודש תשכ"ט, כרך ב, עמ' 334 ואילך):

ומכאן התשובה לשואלים שמאחר שכבר עברו שנתיים ימים – מדוע עדיין הרעש בקשר לתפילין. והרי י"ב חדש מהווים עניין מסויים, וכל-שכן פעמיים י"ב חודש, אולי די כבר במה שנעשה?

התשובה היא: אדרבה ואדרבה! מאחר שאז נוצר "ויראו ממך", ומאחר שעדיין לא הועיל הדבר, ועתה נמצאים במצב שיש צורך ב"וטרף זרוע אף קדקוד", ברור שיש צורך בעניין התפילין.

אז, לאחר שנסו מנוסת בהלה – באו יהודים אליהם ואמרו להם: אל תפחדו. כך היה במלחמת "ששת הימים" , וכך היה במלחמת "שבעת הימים" שבנביאים (מלכים א, כ,כט). הגוי נחל מפלה שלמעלה לגמרי מדרך הטבע וברח על נפשו, מבלי שחשב כלל לחזור. באו אליו יהודים "רחמנים" ואמרו לו: "אחי אתה", אתן לך אפוא כל שתדרוש וגם פיצויים כספיים בתוספת לכך.

הלה יודע על עצמו שהוא שונא בנפש, ו"כמים הפנים", ומסרב להיכנס למשא ומתן ישיר עם יהודים, ודווקא היהודים מנסים לשכנע שלעולם "אחים אנחנו", ומוכנים לא לפגוע בגוי, ומלבד שיישב עמנו לשלחן ויאמר את אשר הוא רוצה, וכל שיחפוץ יינתן לו.

הסיפור של אחאב בנ"ך אינו סיפור מעשה סתמי, כי אם הוראה, כאמור בספר הזוהר בגנות מי שאומר על סיפורי התורה שהם סיפורים בלבד. שם מסופר שבא שוב למלחמה ואז סבלו ממנו, שכן הנביא אמר לו מה עליו לעשות ואילו הוא שלח את ארם בברית. זה דבר פשוט הנאמר בתנ"ך, ולא בספר מאוחר.

וכאן נראה פלא גדול: מדוע אין הלה מסכים למשא-ומתן ישיר והסכם שלום, ומפגין במקום זה את סירובו? דבר זה אינו מובן. לכאורה, מה אכפת לו אם ישיב בחיוב, יבטיח שלום, יקבל את כל השטחים, ולמחרת יעשה את אשר הוא רוצה, שהרי גם עתה הוא מופיע בסכינו? אלא שכיוון שמדברים על ליבו שאין לו מה לפחד, יש צורך מדי יום ב"וטרוף זרוע אף קדקוד".

מוצע לתת בירושלים חלק למוסלמים וחלק לנוצרים, וכך למסור לגוי שלטון בירושלים. מה שייכות יש לגוי עם ירושלים? ירושלים היא יהודית מאז אברהם אבינו, ועוד מאז מלכיצדק מלך שלם, שם בן נח, ודוד כבשה מן היבוסי, והרי אפילו הגוי צועק שלפני מספר כזה של אלפי שנה נכבשה ירושלים על-ידי דוד המלך. לפי ההלכה אסור להחיות שם גוי, וכך היה צריך להיות, אלא שאין יד ישראל תקיפה – די בכך שמשאירים אותו בחיים, אבל למסור לו שלטון?! וזה בשעה שהלה אינו מעוניין בכלום, הוא רוצה לברוח ושיעזבוהו לנפשו עם צרותיו שלו, דווקא אז מנסים לשכנעו שיישאר. אף בונים להם דירות חדשות ונותנים להם כספים, עד שבונים להם "תיפלה" על הר ציון, על-יד קבר דוד המלך...

אילו זכינו היו יוצאים ידי חובה ב"ויראו ממך", וחוסכים את "וטרוף זרוע אף קדקוד"...

על-ידי מצוות תפילין מביאים את וטרוף זרוע, שאף מקו השמאל לא תהיה יניקה לגויים...

....ויהי רצון אשר בקרוב ממש יאמר אשר מצב זה היה ביום אתמול, כי ישלוט השלום בעולם, ובפרט בארץ-הקודש עליה נאמר: "ונתתי שלום בארץ", ויוסיף כל אחד ואחד מבני ישראל בתורה ומצוותיה (שהוקשה כל התורה כולה לתפילין) מתוך שלום והשקט ובטח.

זוג או כמה זוגות תפילין

בחודש תמוז תשכ"ט נכנס ל'יחידות' הת' אברהם סטאון, ערב צאתו בשליחות ה'מרכז לענייני חינוך' לפעילות קיץ בערי השדה. בפתק שכתב לרבי, ציין הלה כי הוא הכין עניין תורני בנגלה ובחסידות, בהתאם להוראת הרבי.

הרבי הגיב (כאן ב'תרגום-חופשי'):

"...מסתמא יודע גם החבר הנוסע עמך שעליו להכין עניין בנגלה ובחסידות, ושאחד לא יסמוך על השני. קחו עמכם כמה זוגות תפילין – זוג או כמה. מכיוון שיש לדבר במיוחד אודות תפילין, יש לקחת כמה".

להעיר, כי עד אז היה עיקר הדגש על מכירת ספרי המל"ח וקה"ת.

תמיכת הרבי ב"מבצע תפילין"

להלן אגרת מהמזכירות המצביעה על השתתפות הרבי בעלויות של 'מבצע תפילין' על-יד צעירי-אגודת-חב"ד באה"ק:

ב"ה, ב' תמוז תשכ"ז

ברוקלין

הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו'

מו"ה אברהם שי'

שלום וברכה,

על-פי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א בבקשה למסור שלושת אלפים ל"י (3,000 ל"י) להרה"ח וכו' ר"י לייבוב שי' כתמיכה למבצע תפילין.

בברכת כט"ס

הרב ח.מ.א. חדקוב

"כל אחד מישראל מחוייב בזה"

עד כדי כך גדלה חשיבות 'מבצע תפילין', שהרבי התבטא בנושא (בב' בסיוון תשכ"ח – שיחות-קודש תשכ"ח, כרך ב, עמ' 509):

בנוגע הנחת תפילין עם יהודים, הרי זה דין מפורש בשולחן-ערוך שכל אחד מישראל מחוייב בזה.

"מגין ומציל"

במכתב מעניין ששוגר לאחד מחיילי (או קציני) צה"ל, הנושא את התאריך "ערב שבת מברכים חודש אדר, ה'תשכ"ט" (אגרות-קודש, כרך כו, עמ' צז-צט) עומד הרבי על ההוראה המתבקשת מימי הפורים, ובין השאר "שעניינים הנעשים בדרך הטבע (השתדלות אסתר אצל אחשורוש וכו') מצליחים רק... באם קשורים הם בתפילה ובקשה מהקב"ה" – ואחר-כך מתייחס להנחת התפילין של איש הצבא:

שמחתי לשמוע מהנעשה אתו בעבודת הצבא ומהנהגתו הטובה, התחל מהנחת תפילין בכל יום חול ומצווה גוררת מצווה, קיום שאר מצוות התורה, תורת חיים, שפירושו ציווי הבורא יתברך, הרי זה מגין ומציל מכל דבר בלתי רצוי... בכל עת ובכל מקום, על-אחת-כמה-וכמה בארצנו הקדושה ובפרט במצב שבו זקוקים ביחוד לברכות ה'... ותקוותי שמנצל גם-כן השפעתו בכיוון האמור לטובת זולתו... ובפרט כשהדברים מלווים בדוגמא חיה.

"לצאת ידי סדרי הטבע"...

התבטאות מעניינת נוספת, ברוח זו של הדברים, השמיע הרבי בהתוועדות שבת-קודש פרשת בראשית תשל"ה (שיחות-קודש תשל"ה, כרך א, עמ' 116):

כדי לצאת ידי סדרי הטבע יעמידו צבא עם כלי נשק ויניחו עם החיילים תפילין כדי שעל-ידי כך ש"שם הוי' נקרא עליך" יקויים גם ה"ויראו ממך", ויזכו בארץ-ישראל רק משום שהקב"ה נותנה.

"ברכה והשראה לרבים"

הרבי עודד באופן אישי מניחי תפילין. כך, למשל, כשכתב לו ראש המועצה של קריית-מלאכי באותם ימים, מר משה שיחי' קצב (כיום נשיא המדינה), על הקפדתו להניח תפילין, הגיב (י"ג בשבט תש"ל – אגרות-קודש, כרך כו, עמ' רפח ):

בקורת-רוח מיוחדת קראתי על דבר הנהגתו הטובה בדיוק הנחת תפילין בכל יום, ומצווה גוררת מצווה. והרי כל הוספה בהנהגה טובה בדרך התורה והמסורה בחיי היום יום של איש כללי היא ברכה והשראה לרבים.

"גרם בלב כמה וכמה"

כשנהרג בנו של מר אריאל שרון, שיגר לו הרבי בי"ג בתשרי תשכ"ח, מכתב תנחומים מרתק (נדפס בהוספות ללקוטי-שיחות, כרך י). בין השאר מנמק הרבי את הסיבה לכתיבת המכתב:

התעוררות הרבה אשר כ[בודו] גרם בלב כמה וכמה מאחינו בני ישראל על-ידי הנחת התפילין ליד כותל המערבי, שגם זה זכה לפירסום ומצא הד רחב והכי חיובי בשכבות שונות של העם ובמקומות קרובים וגם רחוקים.

בסיום המכתב הביע הרבי תקווה:

ויהי-רצון... וכן גם בחייו הפרטיים – בשמירת הנחת תפילין ומצווה גוררת מצווה ועוד מצווה – ימצא ניחומים.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)