חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:48 זריחה: 5:45 כ"א בתמוז התש"פ, 13/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

זיתים או שמן
שולחן שבת

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1001- כל המדורים ברצף
כשמתקנים למעלה, מסתדר למטה
יש חדש
זיתים או שמן
מן המעיין - פורים
פלפולי פורים
"ונהפוך הוא" באמצ'סלב
סילוק הספקות
בציפיה לגאולה
הסיפור שמאחורי ה'תחביב'
פרשת 'זכור'

פרשתנו נפתחת בציווי ה' בעניין השמן שבו תודלק מנורת המשכן: "ואתה תצווה... ויקחו אליך שמן זית זך, כתית למאור". משמעותה של המילה "זך" אינה ברורה – האם הכוונה שהזית יהיה זך או שהשמן צריך להיות זך.

האבן-עזרא מפרש שהציווי הוא שהזיתים שמהם מפיקים את השמן צריכים להיות שלמים ונאים. לדבריו, צריכים לקחת את "הגרגרים שאין בהם עיפוש, או שלא נאכלה קצתם, וממנו יעשו שמן למאכל מלכים". לעומתו, רש"י סבור שהציווי הוא שהשמן יהיה זך – "בלי שמרים".

אין זיתים במדבר

ההוכחה של רש"י לפירושו היא מהעובדה שהציווי הזה נאמר לבני-ישראל במדבר. באותו זמן לא היו להם זיתים, אלא היה להם שמן שהוציאו עמם ממצרים. מכאן שהציווי הוא להשתמש בעבור המנורה בשמן זך, בלי שמרים.

הוכחה נוספת מביא רש"י מהמשנה המתארת את מסיק הזיתים בעבור המקדש: "מגרגרו בראש הזית". כלומר, נוטלים את הזיתים הצומחים בראש האילן. מכאן ראיה שהעיקר הוא איכות השמן, שכן מעלתם של הזיתים הצומחים בראש האילן היא בכך שהם קולטים יותר שמש, מבשילים טוב יותר, ושמנם איכותי יותר; אבל מבחינת שלמות הזיתים עצמם, דווקא הזיתים הללו חשופים יותר לפגיעת עופות וכדומה. אלא שהעיקר הוא שהשמן יהיה זך.

הטוב והמובחר

מדברי רש"י אפשר ללמוד גם דבר מופלא בהלכה. הרמב"ם קובע, שכל דבר שהאדם עושה לשמו של הקב"ה צריך שיהיה "מן הנאה והטוב". אך יש מקום לברר אם חובה זו חלה רק על שלב הנתינה – שהדבר שהאדם נותן יהיה מהטוב ומהמובחר – או גם על שלב ההכנה, שגם הכנת הדבר תהיה מהטוב ומהמובחר.

מדברי אבן-עזרא אפשר להבין, שדין זה חל גם על שלב ההכנה, ולכן ציוותה התורה שהזיתים שמהם מפיקים שמן למאור יהיו שלמים ומובחרים. לעומת זה, מדברי רש"י עולה שהעיקר הוא שהנתינה תהיה מובחרת, ולכן לא חשובים הזיתים אלא חשוב שהשמן עצמו, שבו מדליקים את המנורה, יהיה "שמן זית זך".

מבט פנימי

עניין זה מתבאר גם על-פי פנימיות הדברים. במבט חיצוני הזית הוא מר והוא מסמל את החשכה הרוחנית השוררת בעולם. חושך זה צריך 'לכתוש', כשם שכותשים את הזית, ואז הופכים את המרירות למתיקות. אבל אפשר להביט בזית במבט פנימי – כמקור השמן.

אבן-עזרא מדבר על הזית לפי פשטות העניינים, ומכיוון שאנו רואים מרירות, אנו נדרשים לזהירות מיוחדת בבחירת הזיתים, כדי שיוכלו להיות כלים ראויים לאור האלוקי. אולם רש"י רואה את פנימיות עניינו של הזית, השמן, המסמל את החכמה האלוקית, ולכן לדעתו אין צורך לנהוג זהירות בזיתים, אלא הזהירות צריכה להיות בשמן עצמו, שהחכמה תהיה נקייה מכל תערובת זרה.

(משיחת הרבי מליובאוויטש, לקוטי שיחות כרך יא, עמ' 127)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)