בליל הסדר אנו אוכלים מצה, על-פי ציווי התורה לאכול מצה בלילה זה. חז"ל תיקנו שהמצות יהיו שלוש. בליל הסדר אנו שותים גם יין, על-פי תקנת חז"ל, אולם ביין הכוסות הם ארבע, כנגד ארבע לשונות של גאולה, "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי". מדוע במצות אנו לוקחים שלוש מצות ואילו ביין אנו שותים ארבע כוסות?
יש טעם הלכתי לשלוש המצות: שתיים ל'לחם-משנה' (כבכל שבת וחג) והשלישית ל'לחם עוני'. יש עוד טעם, ששלוש המצות הן לזכר לחמי תודה. אך מאחר שבתורה כל דבר מדויק בתכלית, עלינו לומר שיש גם קשר פנימי בין עניין המצות למספר שלוש ובין עניינו של היין למספר ארבע.
ברגע האחרון
ידוע, שבשעת יציאת מצרים לא היו בני-ישראל ראויים להיגאל, ועד כדי כך, שאילו היו נשארים שם עוד רגע אחד, היו שוקעים לגמרי בטומאת מצרים. לכן היה הקב"ה צריך להוציאם משם "כהרף עין", בכוח אלוקי מיוחד – "נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם".
גאולת מצרים הגיעה לשלמותה רק במתן-התורה. רק אז הצליחו בני-ישראל להשתחרר לגמרי מטומאת מצרים ונעשו מוכנים לקבלת התורה וראויים לתואר "גוי קדוש". שלב זה נרמז בלשון הרביעי של הגאולה – "ולקחתי אתכם לי לעם".
עוני וטעם
המצה מסמלת את שלב הגאולה ממצרים, כאשר בני-ישראל עדיין אינם ראויים לה. המצה היא 'לחם עוני', שאין בה 'טעם', והיא מסמלת עניות רוחנית. בעבודת ה' זו הדרגה התחתונה, כאשר האדם עדיין אינו מבין ואינו מרגיש את משמעות הדברים, והוא עושה אותם מתוך קבלת עול, ללא 'טעם'.
לעומתה, היין מסמל את ה'טעם', את ההבנה, ההכרה וההרגשה, וזו דרגה עליונה יותר בעבודת ה'. האדם כבר הגיע להבנה ולהרגשה באלוקות, עד שמתפרצת ממנו שירה (ולכן אין אומרים שירה אלא על היין). זה השלב שמסמל את החירות ואת הגאולה מן הרע.
המספרים מתאימים
לכן המצה קשורה עם המספר שלוש, שהוא כנגד שלוש הלשונות "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי". זה השלב הראשון של הגאולה, כפי שהוא מגיע מהקב"ה לבדו, בלי שבני-ישראל עצמם יהיו ראויים לו. זה עניינה של המצה, 'לחם עוני', ולכן אנו אוכלים שלוש מצות.
אולם היין קשור למספר ארבע, הכולל גם את הלשון הרביעית, "ולקחתי אתכם לי לעם". זה השלב שבו עם-ישראל נעשה ראוי להיות עמו של הקב"ה, וכבר הגיע להכרה, להבנה ולהרגשה באלוקות. עניין זה קשור עם היין, שמסמל את ה'טעם' וההשגה, ולכן אנו שותים ארבע כוסות.
(לקוטי שיחות כרך כו, עמ' 43) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
