נושאים נוספים
	התקשרות 621 - כל המדורים ברצף
	קריאת-שמע והנחת תפילין – השפעה על הזולת ועבודה עצמית
	תיכף ומיד ממש נכנסים לארץ!
	כוהנים בעבודתם
	פרשת שלח
	"חלק לעולם-הבא"
	כריכת פתילי הציצית

מאת: הרב לוי-יצחק רסקין, דומ"צ לונדון-אנגליה

אופן כריכת הציצית לפי מנהג אשכנז הנפוץ הוא, שבין קשר כפול א' לב' כורכים ז' פעמים; בין ב' לג' – ח' פעמים; בחטיבה ג' – י"א פעמים; ובאחרונה – י"ג פעמים. בסך הכול – מסבב ל"ט סיבובים, כמניין 'הוי"ה אחד' (ראה שוע"ר סי' יא ס"ל, משנ"ב שם ס"ק ע).

עוד מובא מכתבי האריז"ל להרחיק מעט בין כל חוליה של ג' כריכות לבין חברתה, וכך נוצרות י"ג חוליות קטנות, כאשר עשו מניין זה של חוליות בזמן שהיה תכלת (שוע"ר שם סל"א). [ולהעיר מרש"י חולין מה,א, מוזכר בש"ך יו"ד סי' לד ס"ק טז – לעניין הטבעות שבהגרגרת]. ברם סלסול זה לא נתפשט בין רוב בני אשכנז, שנוהגים לכרוך ז' כריכות בזה אחר בלא הפסק, ואחר הקשר הכפול כורכים ח' פעמים וכן הלאה (ראה ציור 1 - מקיצור שו"ע הוצאת הרב דוד פלדמן, מנשסטר תשי"א).

ציור 1

אולם בחב"ד דייקו שיוכרו י"ג החוליות (איגרות-קודש כ"ק אדמו"ר זי"ע חי"א עמ' שסב). ומנהג הנפוץ בחב"ד היום הוא כפי שצייר הר' ש.י. ווינפלד שליט"א [אליו מופנית אג"ק הנ"ל] שהופיע בס' טעמי-המנהגים (עמ' תרח ואילך) – ראה ציור 2 (מתוך ס' 'ציצית – הלכה למעשה' ע' קכ, לש"ב הרא"י גוראריה שליט"א).

ציור 2

אלא נראה שבמנהג דידן חלו שינויים. כי בס' 'ציצית – הלכה למעשה' הנ"ל (ע' קיט הע' 60) כותב בשם סבי, הרה"ח ר' יעקב-יוסף ראסקין ע"ה, שהיה בידו מסורה איש מפי איש עד לר' מיכאל אפאצקער, מחסידי אדמו"ר הזקן, "שיש לקשור הציצית כך שהשמש הנכרך על החוטים עובר בין שני הצדדים בין חוליה לחוליה מצד זה לצד שכנגדו, ואז גדל המרחק בין חוליה לחוליה ונעשה שווה וקבוע. [ראה ציור 3].

ציור 3

"הרי"י רסקין כתב זאת בשעתו לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו זי"ע, ושאל הוראה למעשה באיזה אופן לעשות הציצית, אם כאופן המוזכר בטעמי-המנהגים או כאופן זה האחרון, ונענה (ז' אלול תשמ"א): שייך לרבני אנ"ש שי'."

ועיין עוד שם בשם הרב גרינגלאס שליט"א.

וכעת שמעתי תוספת דברים בנושא, ואולי בכך יובהר מה שכ"ק אדמו"ר זי"ע נמנע מלאשר אופן זה.

והיינו ששמעתי מפי הרה"ח ר' מנחם-מענדל מרוזוב שי', שבעבר בחב"ד לא כרכו הציצית כפי שעושים היום (ציור 2), ורק שבין כל ג' כריכות היו מעבירים את ה'שמש' בתוך ז' החוטין הנכרכים, אל הצד השני, וכך נוצר הפסק בין כל חוליה של ג' כריכות לבין החוליה הבאה – ראה ציור 4. [אלא שבאופן זה אינו כל-כך מדוייק, כי לפעמים עושים ההפסק רק אחרי ב' כריכות וחצי].

ציור 4

ויהי היום והרה"ח הר' אלחנן דוב מרוזב הי"ד – אביו של הנ"ל – המציא אופן של כמין קשר הנעשה לאחרי כל ג' כריכות, שנעשים חטיבה וחוליה אחת. הוא הציע אופן זה לכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, והרבי קיבל את הצעתו, ואף ביקש ממנו לעשות כן בציציות שלו. ומאז נתקבל בחב"ד אופן זה של עשיית הציצית. [ולהעיר שבאופן זה הרי על כל חוליה של ג' כריכות נעשה כעין הקשר של ציצית לדעת בעלי התוספות, ראה שיטה מקובצת מנחות לט,א סוס"ק יג, ובמרדכי שם סי' תתקמ].

וייתכן שהמנהג שהזכיר סבי כנ"ל, להעביר חוט הכורך בין שני הצדדים, היינו לפני המצאת הקשר שעל כל חוליה של ג' כריכות. אבל אחרי שהפרדת החוליות כבר נוצרה על-ידי הקשרים (על-פי חידושו של הר' אד"ם הנ"ל) שוב אין צורך בהעברת החוט מצד אל צד. ויש לומר שבגלל זה לא ניאות כ"ק אדמו"ר זי"ע לאשר אופן הכריכות שהציע סבי ע"ה.