יציאה מד' האמות
"שלח לך אנשים" (במדבר יג,ד). שליחות פירושה, ששולחים אדם מד' אמותיו למקום שחוץ ממנו, חוץ לד' אמותיו הרוחניות, כדי לעשות שם 'ארץ-ישראל'. יש לצאת למקום שהוא עדיין רחוק מיהדות ומתורה, ולהביא לשם נר מצווה ותורה אור.
(שיחות קודש)
להשתמש בשכל ובדעת
על "שלח לך" מפרש רש"י: "לדעתך". לכל יהודי יש השליחות שלו, לעשות ממקום מסויים 'ארץ-ישראל'. שליחות זו צריכה להיות "לדעתך" – השליח חייב להשתמש בשכלו ולחפש ולמצוא את הדרכים הטובות ביותר להצליח בשליחות.
(הרבי מליובאוויטש)
לחשוב לבד
הרבי הריי"צ מליובאוויטש הטיל פעם אחת על אחד החסידים שליחות מסויימת. הלה התחיל לשאול פרטים ופרטי-פרטים איך לקיים את השליחות. הגיב הרבי ואמר, שהלה מתנהג כמו בן יחיד מפונק שאומר "שאוני והטילוני אל הים".
סוד הבירורים
מאז אמר הקב"ה לאברהם אבינו "לך לך מארצך", ונאמר "וייסע אברם הלוך ונסוע הנגבה", החל סוד הבירורים. על-פי גזֵרת ההשגחה העליונה הולך האדם למסעיו, במקום שהניצוצות האלוקיים הצריכים 'להתברר' על-ידו מחכים לגאולתם.
(היום-יום)
ההשגחה מכוונת
השגחה פרטית היא שהקב"ה מסדר סיבות שיהודי יגיע למקום מסויים בזמן מסויים, כדי לעורר חיות בתורה, עבודה ואהבת-ישראל.
(אגרות קודש)
שלוחי ההשגחה
"מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ" (תהילים לז,כג). כל אדם הוא שליח ההשגחה העליונה, להאיר אור תורה ועבודה דווקא באותו המקום ובאותה הסביבה שבה הוא נמצא, על-פי גזֵרת ההשגחה העליונה. אך הבחירה היא ביד האדם, ועליו לבחור בטוב, ב"דרכו" של הקב"ה וב"חפצו".
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
הצדיקים רואים
הצדיקים, שהם בעלי ראייה זכה, רואים באיזה מקום נמצאים ה'בירורים' שלהם, והם הולכים לשם בעצמם; ואילו המון העם, הקב"ה מסבב כמה עילות וסיבות שיבואו למקום שבו הוטלה עליהם העבודה לברר ולזכך מקום זה.
(היום-יום)
זמן לצאת
מסיפור קורותיו של יעקב אבינו, שיצא מבאר-שבע לחרן, אנו למדים כי גם אדם שזכה להימצא בארבע אמות של תורה, צריך לדעת שיש זמנים שעליו לצאת מ'ארץ-ישראל' ל'חרן' – למקום שהוא חרון-אף של מקום. עליו לצאת ממקום התורה אל הרחוב, השכונה והעיירה, ולהתעסק שם עם 'לבן הארמי', כדי להציל את בני-ישראל הנמצאים במקומות הללו ולעשות מהם שבטי י-ה.
(לקוטי שיחות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
