מצוות פרה אדומה מייצגת יותר מכל מצווה אחרר את המצוות שלמעלה משכלו של האדם. שלמה המלך, החכם מכל אדם, הודה כי אף הוא לא הצליח להבינה: "על כל אלה עמדתי, ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי, אמרתי אֶחְכָּמָה והיא רחוקה ממני".
לעומת זה מספר המדרש שמשה רבנו זכה שיתגלה לו טעמה של מצווה זו: "אמר לו הקב"ה למשה, לך אני מגלה טעם פרה". נשאלת אפוא השאלה, אם בן-אדם מסוגל להגיע לטעמה של המצווה, מדוע שלמה המלך, שעליו נאמר "ויחכם מכל האדם" (אף ממשה רבנו), לא הצליח לגלות את טעמה? ועוד, מדוע לא גילה משה רבנו לישראל את טעם המצווה שנתגלה לו, כשם שנהג בכל ענייני התורה?
גילוי בכוח אלוקי
עלינו לומר שבאמת מצוות פרה אדומה היא למעלה מהשגתו של נברא, וכפי שהקב"ה אמר למשה: "חוקה היא וגזרה גזרתי ואין כל ברייה יכולה לעמוד על גזרתי". לכן לא היה משה רבנו יכול לגלות את טעם המצווה לבני-ישראל, כי לא הייתה להם שום אפשרות להבינו. משום כך לא הצליח אפילו שלמה המלך להגיע לטעמה של מצווה זו, שכן היא למעלה מהשגת שכל נברא.
אלא שהקב"ה, שהוא כול-יכול ושאין לפניו שום מגבלות, גילה, בכוחו וביכולתו האין-סופיים, למשה רבנו את טעם המצווה – "לך אני מגלה טעם פרה", אף-על-פי שיצור נברא מצד עצמו אינו יכול להשיגו.
השכל אינו הכול
נשאלת אפוא שאלה חדשה: אם הקב"ה העניק למשה רבנו יכולת להבין את טעמה של המצווה, הרי בכוחו האין-סופי היה יכול לגלות זאת גם לאחרים?
כאן אנו מגיעים למהותה של מצווה זו, שלכן נאמר עליה "זאת חוקת התורה", כי היא משקפת יסוד מרכזי בכל התורה כולה. אכן, יש בתורה מצוות שכליות, ויש מצוות שיש לנו בהן הבנה כלשהי, אבל ביסוד גישתו של יהודי לתורה צריכה לעמוד תחושת התבטלות לרצון האלוקי. גם עניינים המובנים בשכל הם ביסודם ציווי אלוקי שלמעלה משכל אנושי.
מצווה אחת בלי הסבר
אם יהודי יבסס את הקשר שלו לקב"ה על השכל, הוא עלול להגיע אפילו למצב המוגדר "נבל ברשות התורה", כי השכל יכול למצוא נימוקים והסברים לכל דבר. לכן השאיר הקב"ה מצווה אחת בלא שום הסבר הגיוני וטעם שכלי, כדי להחדיר בעם-ישראל את יסוד מסירות-הנפש וההתבטלות לרצון האלוקי.
אולם למשה רבנו אמר הקב"ה "לך אני מגלה טעם פרה". אין פירוש הדבר שהקב"ה גילה למשה טעם שכלי, אלא שבשכלו של משה רבנו התגלה הרצון האלוקי הטהור, שלמעלה מכל שכל והיגיון. דווקא משה רבנו, שכל מהותו היא מסירות-נפש לקב"ה, היה יכול להכיל את הגילוי הזה, שביסודו הוא למעלה מכל שכל והיגיון.
(לקוטי שיחות כרך יח, עמ' 229) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
