להעמיד תלמידים
"בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך" (קהלת יא,ו). רבי עקיבא אומר: אם היו לך תלמידים בנערותך עשה לך תלמידים בזקנותך, שאין אתה יודע איזה מהן מתקיים לך, זה או זה, ואם שניהם כאחד טובים.
(מדרש רבה)
הרב כמלאך
אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב (מלאכי ב) "כי שפתי כהן ישמרו דעת תורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבאות הוא" – אם הרב דומה למלאך ה' צבאות, יבקשו תורה מפיהו, ואם לאו – אל יבקשו תורה מפיהו.
(מועד קטן יז,א)
תלמידים אמיתיים
"העמידו תלמידים הרבה" (אבות א,א). חז"ל דורשים מהרב שלא יסתפק ב'מאזינים' בלבד, הבאים רק לשמוע תורה מהרב, אלא עליו להעמיד תלמידים, שיהיו קשובים לרבם, תלמידים שזיקתם לרבם תהיה גדולה וחזקה.
(הרבי מליובאוויטש)
כאב ובנו
הקשר הנפשי של התלמיד עם רבו גדול כל-כך, שאם הם מתראים לאחר זמן-מה שלא ראו זה את זה, הם מתפרצים בבכי, בכי הנובע מגודל שמחתם על הפגישה, וכפי שמקובלת תופעה זו באב ובנו או קרובים אחרים.
(ספר המאמרים תש"א)
גדולה שימושה
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן-יוחאי: גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה, שנאמר (מלכים-ב ג,יא): "אלישע בן-שפט אשר יצק מים על ידי אליהו". 'למד' לא נאמר אלא 'יצק', מלמד שגדולה שימושה יותר מלימודה.
(ברכות ז,ב)
שימוש בחיי החסידים
בחיי החסידים והחסידות רואים זאת במוחש. השימוש של זקני החסידים פעל הרבה יותר מהלימוד. הלימוד עשה את התלמיד משכיל ומבין עניין שכלי, ואילו השימוש עשהו עובד ה' וחסיד.
(לקוטי דיבורים)
לא להתבייש
"הוי כל צמא לכו למים" (ישעיה נה). כשם שאין אדם מתבייש לומר לחברו השקני מים, כך אל יתבייש לומר לקטן ממנו למדני תורה, למדני דבר זה.
(מדרש תנחומא)
טובים השניים
"טובים השניים מן האחד". טובים השניים, שהם יגעים בתורה, מן האחד שעוסק בה לעצמו. כי אם ייפלו, האחד יקים את חברו, שאם אחד מהם שכח הלכה, חברו מחזיר ההלכה. "והחוט המשולש לא במהרה יינתק", זה הרב שהוא מחזיר להם טעותם.
(מדרש רבה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
