שאלה: מי שמתפלל עם הציבור, והציבור מתפלל לאט, האם מותר לו להקדים ולהתפלל 'שמונה-עשרה' ('עמידה') כשהציבור עודנו בברכות קריאת שמע?
תשובה: חז"ל אסרו על אדם המתפלל בבית-הכנסת להקדים את תפילתו לתפילת הציבור (אפילו אם הוא רוצה לצאת ולהתפלל מחוץ לבית-הכנסת). שני טעמים נאמרו בזה: א) משום חשיבות התפילה בציבור, שאסור למי שנמצא בבית-הכנסת לוותר עליה ברצון. ב) משום שהוא כמבזה את הציבור, או משום שאחר-כך יעמוד בטל בשעה שהם מתפללים, ויבוא לידי חשד וחילול-השם.
אפילו האדם רוצה להקדים את תפילתו כדי להספיק להגיע לשיעור-תורה קבוע, או מפני שהוא ממהר לצאת לדרך, לא יעשה כן. ואם הוא חושש שיגיע למצב כזה, מוטב שיתפלל בביתו. רק אם הוא אנוס או חולה, מותר לו להקדים. וה'בית-יוסף' אוסר גם זאת.
אולם יש לדעת, שתפילה בציבור היא כאשר (לפחות) שישה אנשים (בנוכחות עוד ארבעה) התחילו את תפילת 'שמונה-עשרה' עם שליח-הציבור. גם אם כמה מהשישה לא התחילו 'שמונה עשרה' בדיוק עם החזן, אבל התחילו אותה בשעה שהמתפללים האחרים עדיין עמדו בתפילתם – נחשב הדבר תפילה בציבור.
לכן מסתבר, שגם המקדים את תפילתו לתפילת הציבור, אבל למעשה הוא מתפלל עם הציבור חלק מהתפילה (ועל-כן ניתן לצרפו למניין זה), הרי זה מתפלל בציבור (ולא "מקדים תפילתו לתפילתם"), ואין חשש לעשות כן כשיש לכך סיבה נכונה, כגון אם הוא אכן אינו יכול להתפלל בכוונה בקצב איטי מדיי (אבל לא כשכוונתו להספיק ללמוד וכדומה).
מקורות: ברכות כח,ב. רמב"ם הל' תפילה פ"י הט"ז. טושו"ע או"ח סי' צ ס"י, נו"כ, ושו"ע אדמו"ר הזקן שם סי"א. הלכה ברורה שם בבירור הלכה ס"ק כ, וש"נ. אשי ישראל פי"ב הערה טו, וש"נ. שו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סי' ז. תודה להרב אשר-לעמיל הכהן, רב קהילת חב"ד, ביתר-עילית. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
