שמחה של מצווה
בשעה שאדם אוסף את יבולו מגורנו ומיקבו, הוא מתמלא שמחה, בהביאו הביתה מטוב אדמתו. רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך ציווה להם כי ישמחו בעת הזאת. כך תנוצל שמחתם הטבעית לשמחה של מצווה.
(ספר החינוך)
נוי הצדקה
רבי חיים מצאנז היה נותן בערב סוכות צדקה יותר מהרגיל. שנה אחת, לאחר שחילק סכום גדול לעניים, נכנס בליל החג לסוכה ואמר: העולם נוהג לייפות את הסוכה ולנאותה בכל מיני פאר והדר, אך אצלי הצדקה היא נוי הסוכה שלי, היא פארה והיא הדרה.
היהודי הוא הנוי
בחסידות חב"ד לא נהגו לייפות את הסוכה בקישוטים. הרבי הרש"ב מליובאוויטש סבר שנוי הסוכה הוא היהודי היושב בסוכה. הפחד של קבלת-עול מלכות שמים בראש-השנה, עבודת יום-הכיפורים, ושמחת חג-הסוכות – היו אצלו חוויות של פנימיות הנפש.
הכול מתאסף
חג הסוכות הוא זמן האסיף של תבואת השדה. גם ברוחניות, כל התורה, המצוות והמעשים הטובים שיהודי מקיים כל ימות השנה מתאספים יחד בחג-הסוכות.
(שם משמואל)
להקדיש את הראשית
חג-הפסח נקבע בראשית ימי הקיץ, וחג-הסוכות נקבע בתחילת ימי החורף. ללמדנו כי יש להקדיש כל ראשית והתחלה לקב"ה.
(יינה של תורה)
אחרי הטהרה
את מצוות סוכה מקיימים לאחר יום-הכיפורים. לאחר שכל גופו של היהודי נטהר מן החטא ביום-הכיפורים, מכניסים אותו אל תוך מחיצות מצוות סוכה.
(חידושי הרי"ם)
הסכך אינו אוהב כעס
אצל הרבי המהר"ש מליובאוויטש היה משרת ושמו יוסף-מרדכי, שהיה משרת גם אצל אביו, ה'צמח-צדק'. פעם אחת נכנס יוסף-מרדכי לסוכתו של הרבי כשהוא שרוי בכעס. אמר לו הרבי: "יוסף-מרדכי, אמנם אתה מיוחס, אבל צריכים לנהוג דרך-ארץ לפני הסכך; הסכך אינו אוהב כעס".
התשובה מנענעת
הרבי הרש"ב מליובאוויטש אמר: כשאומרים שאדם נמצא ב"תנועה של תשובה", אין הכוונה שהתנועה מביאה את התשובה, אלא להפך, שהתשובה מנענעת את האדם ומזעזעת אותו. כך אחרי התשובה של יום-הכיפורים באים הנענוע והזעזוע של חג-הסוכות. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
