נושאים נוספים
	התקשרות גליון 641 - כל המדורים ברצף
	כל יהודי הוא 'נימול' בעצם ונאמר עליו "אב המון גויים"
	סמוך לגאולה יש להפיץ את פנימיות התורה בלא הגבלות
	"האברכים-תלמידים-שלוחים"
	פרשת לך-לך
	הפרדה באירועים
	הערות ללוח ראש-השנה, קריאת התורה בחנוכה באה"ק
	הלכות ומנהגי חב"ד

במרוצת השנים שיגר הרבי עשרות קבוצות של תלמידים-שלוחים למקומות שונים בעולם, כדי לייסד בהם ישיבות או לחזק ישיבות קיימות * פרטים על הקבוצות הראשונות וצרור מסמכים בנושא

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בחודש מרחשוון תשכ"ב עלתה ארצה קבוצת תלמידים-שלוחים ששיגר הרבי לאה"ק. קודם נסיעתם זכו התלמידים להיכנס לחדרו הק' של הרבי, ל'יחידות' מיוחדת (שאליה נקראו להיכנס גם קבוצת התלמידים שהגיעה מאה"ק, ללמוד בחצר הרבי למשך מספר חדשים).

הרבי פתח (שיחות-קודש תשכ"ב, עמ' 91 ואילך) במאמר הרבי ה'צמח-צדק', שבו הוא מבאר את דברי המדרש על הפסוק "וייטע הוי' אלוקים גן בעדן מקדם", כשהרבי מסביר, בהמשך, את מעלת הנטיעה והשתילה ממקום למקום.

בהמשך דיבר במעלת העניין ד"גולה למקום תורה" ואמר ש"המטרה איננה סתם לעבור ממקום למקום אלא ליטול ולשלב את המעלות שבמקום הקודם עם המעלות שבמקום החדש".

גם עם העולים בתחנות הביניים

הרבי הוסיף ואמר: "על-דרך-זה גם בנוגע לקבוצות, ישיבות וסניפים – אשר בנוסף לצד-השווה שביניהם ישנם גם חילוקים; לכל ישיבה וסניף מעלה משלה, וכאשר מתקיים ה'גולה' מישיבה לישיבה ומסניף לסניף – יש לקחת את מעלת שני המקומות, חומרי המקום שהלך משם וחומרי המקום שבא לשם, כפירוש אדמו"ר הזקן שבחומרי המקום הכוונה למציאות האמיתית של ה'מקום'...".

הרבי דיבר אז גם על תביעת נשיאי חב"ד לעסוק עם הזולת אשר זוהי אף סגולה להצלחה בעבודה האישית.

הרבי ציין שהכול צריך להיות בסדר מסודר, בתיאום עם הנהלת הישיבה; להציע להם את האפשרויות לפעול ואת נכונות הבחורים לפעילות, "ועל-פי הוראת ההנהלה יכניסו חיות והתלהבות בתורה – נגלה וחסידות – אם בקיום המצוות בהידור, אם בעבודת התפילה, בכל מקום לפי עניינו, ויעשו זאת בחיוניות ובהתלהבות עד בכל מאודך".

"מכיוון שזה דרישת התורה" – המשיך הרבי – "בוודאי ניתנו כוחות לכך, ואין הדבר תלוי אלא ברצון, של כל אחד שיפעל בעצמו וגם כולם ביחד, וה' יתברך ייתן שיעשו זאת בשמחה ובטוב לבב".

בהמשך דבריו הוסיף הרבי: "הנסיעה היא באמצעות אווירון שבו נוסעים יהודים רבים, ביניהם עולים חדשים הנוסעים לשם לביקור, או על-מנת להשתקע, ובוודאי כשפוגשים ילדים יש להחדיר בהם שהנסיעה היא לארץ- הקדושה; הרי מבלי הבט כיצד היתה הנהגתם קודם לכן בחו"ל, הרי בבואם לארץ-ישראל יש לנהוג בהתאם לרצון ה', ואף להוסיף בכך!".

הרבי הוסיף וירד לפרטים הקטנים באומרו כי את הפעולות האמורות יש לבצע גם עם יהודים העולים בתחנות הביניים. "ולדבר עמם בחיות ובהתלהבות, בד בבד עם דרכי נועם ודרכי שלום, שאז הרי דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל לב השומע".

בסיום ציין הרבי את המסר החסידי מהציווי לך-לך והברכות של "ואעשך לגוי גדול.. האדמה" – שיפוצו המעיינות גם חוצה כמו שכתוב באיגרת-הקודש הידועה של הבעש"ט.

וסיים באיחולי בריאות והצלחה בנסיעה ו"להתבשר מכם בשורות טובות".

"להכין את הדרך"

על הרעיון של שליחות זו דיבר הרבי ברבים כבר בהתוועדות פורים תש"כ ('תורת-מנחם – התוועדויות', כרך כז, עמ' 459). הרבי ציין את השלוחים ששיגר ארצה בשנת תשט"ז ואמר ש"בעזר השם יתברך, הנה כל השלוחים הנ"ל הסתדרו בטוב רוחני כדבעי, וללא ספק תהיה זו טובתם גם בגשמיות, יום קודם או יום אחר-כך".

כאן חשף הרבי באופן ברור:

יש סברא שלאחרי חג הפסח, או קצת לאחרי זה, בהתחלת הקיץ או באמצעו או מיד לאחרי הימים-טובים – יסעו "מניין" לארץ-הקודש למשך כמה שנים... תקוותי, שאלו שיציעו להם לעשות זאת יסעו בקרוב לארצנו הקדושה.

וכאמור, המרכז שלהם יהיה בכפר-חב"ד, גם כאשר פעולתם תהיה בשאר המקומות... ומשם יסעו – מתוך מנוחה שמחה וטוב לבב – להפיץ את מעיינות החסידות, ולהכין את הדרך והמסילה העולה בית א-ל, שבקרוב ממש יעלו כולם – בתוככי כלל ישראל – קוממיות לארצנו הקדושה, ומלכם בראשם – שהוא נשיא הדור, משיח צדקנו, בקרוב ממש.

"לא להתחשב עם השטות"...

בשיחה שלאחר מכן (שם, עמ' 461) הוסיף הרבי הבהרה:

יש להבהיר, שהשליחות לא תהיה בעיניים סגורות; לא יארזו אותם בתוך מזוודות וישלחו באופן שהנשלח לא ידע במה דברים אמורים... אלא ידברו עם כל אחד באופן של "ידע", מתוך תקווה, שהמקבל השומע, יפעל על עצמו שלא להתחשב עם השטות של הזולת שאצלו לא מתקבל העניין...

לפועל, כמצויין לעיל וכידוע, יצא הדבר לפועל רק בשנת תשכ"ב.

חירות מדאגות בגשם וברוח

מכתב כללי-פרטי ששלח הרבי להת' אברהם-אריה שיחי' סטאון לקראת י"א בניסן תשכ"ב, כאשר היה מהתלמידים-השלוחים לישיבת תומכי-תמימים בלוד. בראשית המכתב הוסיף הרבי בכי"ק את שמו השני "ארי'" ולפני החתימה – "ולמילוי השליחות בהצלחה".

"מכתבם מליל נר חמישי"

לפנינו מכתב כללי-פרטי מ"ימי חנוכה ה'תשכ"ב" ששיגר הרבי ל"האברכים-תלמידים-שלוחים" בישיבת לוד. לפני החתימה הוסיף הרבי בכי"ק (בברכה לבשו"ט בכל האמור ולחנוכה מתאים להנ"ל) " – ובזה, כמובן, מילוי ע"י כאו"א מהם, שליחותם כמדובר וכפי' אני בה – המצפה לבשו"ט מכאו"א".

קיימו וקיבלו היהודים

הנה מכתב כללי-פרטי מז' באדר שני ה'תשכ"ב (נדפס באיגרות-קודש כרך כב, עמ' קפב ואילך). בתחילתו כותב הרבי בכי"ק: (אל התלמידים השלוחים שליט"א אשר בלוד) "באהקת"ו".

"שנסעו מהכא להתם"...

להלן שלושה קטעי סיום של מכתבים כלליים-פרטיים נוספים ששלח הרבי לתלמידים השלוחים בישיבת לוד.

המכתב השני יוצא-דופן בכך שנשלח אישית לאחד מבני החבורה, אך בסופו מוסיף הרבי וכותב: "לכאו"א מהאברכים-שלוחים-תלמידים שליט"א שנסעו מהכא להתם – המצפה לבשו"ט".