חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:42 זריחה: 6:08 י"ד בחשון התש"פ, 12/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

זכות השליחות
חסידות


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1037 - כל המדורים ברצף
מה בעצם אנחנו עושים כאן
יש חדש
כוח השפעתו של אברהם
תפילה
הבטחה שנתקיימה
תשובה כהלכה
זכות השליחות
הכנת העיר
הכוח להתעודד, להמשיך ולהתחזק
ברכות הברק, הרעם והקשת

מושג השליחות קיים עוד משחר ימיה של החסידות. מייסדי שיטת החסידות שלחו שלוחים כדי להפיץ את אור החסידות בסביבתם הקרובה והרחוקה. להיות שליח נחשב תמיד זכות גדולה, שכן "שלוחו של אדם כמותו", ומכאן שהשליח מקבל את הכוחות הגדולים והעצמותיים של הרבי המשלח.

מוסד השליחות מופיע כבר בימי הבעש"ט. הבעש"ט הִרבה לשלוח את תלמידיו לכל מיני משימות, קצתם כשלוחים גלויים ומרביתם כשלוחים נסתרים. גם המגיד ממזריטש המשיך בדרך זו, ואחריו רבנו הזקן בעל התניא. כך התפשט אור החסידות בקרב המוני בית-ישראל, והגיע עד מקומות רחוקים.

איבר מאיבריי

תנופה מיוחדת קיבל מוסד השליחות בדורות האחרונים. ההתרחקות של יהודים רבים מחיי תורה ומצוות חייבה את נשיאי החסידות לשלוח שלוחים לא רק כדי ללמד חסידות, אלא גם כדי לדאוג לעצם הקיום היהודי. כך אנחנו מוצאים את כ"ק אדמו"ר הרש"ב משגר שלוחים לגרוזיה ולמקומות נוספים שבהם נדרשו רבנים, מלמדים, שוחטים ועסקני ציבור שיכולים להחיות את רוח היהדות.

מכאן והלאה התפתח  מוסד השליחות בתנופה אדירה, תחילה על-ידי כ"ק אדמו"ר הריי"צ, ובעיקר על-ידי ממלא-מקומו, כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש נשיא דורנו. ההתבטאויות שהתבטאו על השלוחים מעידות על היחס המיוחד והכוחות המופלאים שהעניקו לשלוחים.

חסיד אחד אמר פעם לרבי הריי"צ, שאין הוא יודע מתי חל יום פטירתו של אביו, מאחר שנאסר בידי השלטון הקומוניסטי ומת במחנה-כפייה. אמר לו הרבי: "הואיל ואביך נשלח על-ידי אבי (אדמו"ר הרש"ב) לגרוזיה, אני קובע את יום-השנה שלו ביום-השנה של אבי (ב' בניסן)!".

בשנת תש"ד הגיע לניו-יורק אחד ה'תמימים' שלמדו בישיבת חב"ד בפולין. הוא נכנס אל הרבי הריי"צ, מתוך מחשבה להישאר במחיצתו. אמר לו הרבי שבדעתו לשלוח אותו לפתוח ישיבה באחת מערי-השדה. הבחור, שציפה לשהות במחיצת הרבי, קיבל את השליחות בהסכמה מלאה, אבל פניו נפלו. אמר לו הרבי: "אני מחשיב אותך איבר מאיבריי, ואין צורך לשאול להסכמתו של האיבר".

שליחותו של הקב"ה

החסידים התייחסו לשלוחים בהדרת-כבוד מיוחדת. אחד מתלמידי הישיבה נסע פעם אחת בימי הקיץ לשליחות הרבי בערים נידחות באמריקה. כאשר דיווח לרבי אחרי נסיעתו, סיפר בין השאר, שביקר אצל אחד מזקני החסידים, והלה, כששמע ששליח של הרבי עומד בפתח, לא ניגש לפתוח את הדלת קודם שלבש את המעיל וחבש את הכובע. הגיב הרבי: "יכולים להיות במרחקים ולהיות קרובים יותר ממי שנמצאים כאן".

הרבי הִרבה לדבר על האחריות המוטלת על השליח, שכן בכל צעד ובכל מעשה הוא מייצג את המשלח. פעם אחת אמר לאחד משלוחיו: "כאשר שולחים שליח, מייחסים האנשים את החכמות לשליח ואת השטויות למשלח. אל תעשה שטויות שייזקפו לחשבוני"...

אחד השלוחים נכנס פעם אחת ל'יחידות' אל הרבי, והרבי הורה לו לעשות דבר מסויים בשליחותו. השליח שמע את המשימה, והרהר באותו רגע שהדבר מעל לכוחותיו. בתוך כך אמר לו הרבי: "לוּ אני עצמי הייתי ניגש לאותם אנשים ותובע לתקן את העניין, האם היו שומעים לי? ובכן, דע שנוסעים לשליחות איתך!".

בכינוס השלוחים תשנ"ב, האחרון שבו השמיע הרבי שיחה מיוחדת לרגל הכינוס, אמר: "מכיוון שכבר סיימו את עבודת השליחות – ניגש כל שליח אל המשלח האמיתי, הקב"ה, ומודיע: עשיתי את שליחותי, ועכשיו הגיע הזמן שאתה כביכול תעשה את שליחותך...: 'שלח נא ביד תשלח' – שלח לנו את משיח-צדקנו בפועל ממש".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)