ברכתו של יצחק ליעקב נפתחת במילים "וייתן לך האלוקים", ובהמשך יצחק מפרט את הברכות שהעניק ליעקב. המדרש אומר שיעקב נתברך בעשר ברכות, "כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם".
כשהתורה אומרת שדבר-מה הוא "כנגד" דבר שני, ברור שההשוואה איננה במספר בלבד (עשר כנגד עשר), אלא ששני הדברים יש להם שייכות וקשר זה לזה. להפך, הדמיון במספרם נובע מהקשר הפנימי שקיים ביניהם. עלינו למצוא אפוא את הקשר בין הברכות שקיבל יעקב לבין עשרת המאמרות שבהם נברא העולם.
התאמה בין גוף לנפש
דוגמה לדבר: נאמר בזוהר שרמ"ח מצוות-עשה הן כנגד רמ"ח האיברים, ושס"ה מצוות לא-תעשה הן כנגד שס"ה הגידים. ברור לגמרי שהדמיון אינו מספרי בלבד, אלא שיש כאן התאמה פנימית – המצוות הן ה'איברים' וה'גידים' של הנפש, ובהתאם לכך שופעת החיות לאיברי הגוף.
כך מבואר על הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", שעל-ידי התמימות והשלמות בקיום תרי"ג המצוות נעשית תמימות באיברי הנפש, ומהם שופעת שלמות באיברי הגוף, שתהיה בהם חיוּת ושיתחזקו.
העולם והתורה
כמו-כן מצאנו שעשרת המאמרות שבהם נברא העולם הם כנגד עשרת הדיברות. שוב, גם כאן הקשר פנימי ומהותי. הבריאה כולה הייתה על-ידי התורה ובשביל התורה. חז"ל אומרים, שעד יום מתן-תורה היה העולם בלתי-יציב, מכיוון שעדיין לא קיבלו בני-ישראל את התורה, ורק כאשר קיבלו את התורה התייצב העולם, "ארץ יָרְאָה ושָׁקָטָה".
לכן עשרת הדיברות הם כנגד עשרת המאמרות, שכן כל מטרת קיומם של עשרת המאמרות, שבהם נברא העולם, הוא בשביל עשרת הדיברות. תפקידם של עשרת הדיברות להאיר את הברואים שנבראו על-ידי עשרת המאמרות, על-ידי שיביאו בתוכם לידי ביטוי את ענייני התורה, הכלולים בעשרת הדיברות.
ברכות למעלה ולמטה
כאשר יהודי מקשר את עשרת המאמרות עם עשרת הדיברות, כלומר, הוא מאיר את העולם באור התורה – הוא מקבל את הברכה השופעת ממנה. עכשיו ברור יותר מדוע הברכות שקיבל יעקב הן עשר ברכות, מכיוון שעבודתו של יהודי היא להאיר את העולם שנברא בעשרה מאמרות באור התורה, שיסודה בעשרת הדיברות, ואז הוא מקבל את עשר הברכות.
נאמר בזוהר, ששאלו את ר' אלעזר מדוע ברכותיו של יצחק לעשיו נתקיימו ואילו הברכות ליעקב לא נתקיימו. השיב ר' אלעזר: יעקב נטל למעלה ועשיו נטל למטה. הברכות של יעקב קיימות בשלמותן, אלא שהן שמורות בעולם רוחני עליון. לעתיד לבוא תוכל גשמיות העולם להכיל את האור האלוקי, ואז יתקיימו הברכות של יעקב גם בעולם הזה הגשמי.
(לקוטי שיחות כרך א, עמ' 57) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
