חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:12 י"ח בחשון התש"פ, 16/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

יחסי-גומלין עם גימיק
עמדה שבועית


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1042 - כל המדורים ברצף
יחסי-גומלין עם גימיק
חדש על המדף
שני ניסים, שתי הודאות
חלום
עיניים צופיות
נס חנוכה בכלא
חלומות ופשרם
קץ הגלות
זעקה של יהודי
כבוד נר מצווה

הוקעה וגינוי אמורים להיות סוג של עונש ציבורי למי שפורץ גדר ופוגע בציבור כולו, אך מה עושים כשהמחאה נהפכת לפרס מיוחל? מצד שני, לפעמים השיקול של חילול השם מכריע

התצלומים של יהודים בעלי חזות חרדית המתחבקים עם מכחיש השואה מאיראן, הבולט בשנאת-ישראל שבו, והפועל להשגת נשק השמדה המוני כדי לפגוע (היו-לא-תהיה) במיליוני יהודים החיים בארץ-ישראל – זִעזעו רבים בארץ ובעולם. מקרב חוגים רבים נשמעה השאלה, מדוע לא פורסמה הודעת גינוי חריפה מטעם גדולי הרבנים והאדמו"רים, נוכח מעשה נתעב שכזה. 

הציבור הרחב אכן אינו יכול להבין את פשר הכמעט-התעלמות מתופעה הזויה זו, משום שאין הוא מכיר את הנפשות הפועלות. הוא רואה תצלומים של אישים הנראים רבנים והמתהדרים בתארים שונים ומשונים, ואין לו שום מושג מי הם באמת. וכאן הדילמה האמיתית – להגיב על תעלולי פרסום כאלה, ובכך לתת להם משקל וחשיבות, או להתעלם מהם, כפי שראוי לנהוג במעשי שטות והבל.

פרובוקציה לשמה

הוקעה וגינוי אמורים להיות סוג של עונש ציבורי למי שפורץ גדר ופוגע בציבור כולו, אך מה עושים במקרה שבו המחאה נהפכת לפרס מיוחל? במידה רבה המציאות הזאת מזכירה את הסיפור החלמאי על הדג הטורף שחיסל את הדגה בנהר, וכאשר נתפס, נגזר עליו עונש 'חמור' – להטביעו בנהר. זה בדיוק המצב עם אותם גימיקים מהלכים – הם עושים את מעשיהם אך-ורק כדי לזכות בפרסום ולהיות מושא של גינויים והוקעות.

אך לפעמים השיקול של חילול השם גובר על הצורך האמיתי והמוצדק למנוע ממחללי השם האלה את הפרסום המבוקש. אמנם הם ישושו ויעלזו למראה המחאות, אבל זה המחיר שיש לשלם כדי שהציבור בארץ ובעולם ידע ויבין כי האנשים הללו אינם מייצגים דבר, מלבד את יצר הפרובוקציה שמניע אותם.

האמת היא, שאנשים מסוג זה קיימים בכל חוג וקבוצה. המאפיין אותם, שאין הם ממלאים תפקיד רשמי כלשהו ואינם נושאים באחריות לשום דבר. הם אנשים שוליים לחלוטין, שאין להם שום מעמד בקהילה. אבל הם פרובוקטורים תאבי-פרסום, שיעשו הכול כדי ששמם יוזכר ברדיו, תצלומם יופיע בעיתון ודמותם תוקרן לשתי שניות בטלוויזיה.

מכיוון שהפרסום האישי הוא המטרה והוא התכלית, אין שום משמעות לטיב הפרובוקציה שהם מחוללים. הם אינם מוטרדים מהשאלה באיזו מידה התעלול החדש משרת את הנושא שהם מייצגים כביכול. מבחינתם יש אַמַת-מידה אחת ויחידה להצלחה – היכולת להגיע לתקשורת, להרגיז ולקומם.

בינם ובין כלי-התקשורת נוצרים במהרה יחסי-גומלין. העגל התקשורתי רוצה לינוק סיפורים עסיסיים, והפרה הפרובוקטורית יודעת להניק. העיתונאים יודעים בדיוק במי מדובר ועד כמה אין האנשים הללו מייצגים דבר, אבל התעלולים שהפרובוקטורים הללו מנפקים משרתים גם את האג'נדה של אותם עיתונאים, להציג ציבורים שלמים באור שלילי, קיצוני והזוי.

חבורת לֵצנים

לפעמים התברר כי הפרובוקטורים הללו היו שתולים של גורמים זרים, שביקשו להשחיר את דמותו של ציבור כלשהו על-ידי מעשים קיצוניים ואמירות בוטות. ובאמת, אין דרך יעילה יותר לפגוע בציבור מלגרום לאנשים שנחזים כבשר מבשרו לעשות מעשים שמקוממים נגדו את הציבור הרחב ומכפישים את שמו.

חבורת הלֵצנים שנסעה לאיראן נהנית מהעובדה שהציבור הרחב אינו מכיר את הגוונים ותת-הגוונים של הציבור החרדי. הציבור הכללי יודע כי בציבור החרדי יש קבוצות המחזיקות בהשקפות קיצוניות כלפי המדינה, ולכן הוא יכול להניח כי אותם סהרוריים הם מייצגיו. אבל הלֵצנים הללו אינם מייצגים אפילו את הקבוצות הללו, אלא את יצר הפרסום של עצמם ואת מוחם המעוּות, שמעדיף כותרת בעיתון מהמשמעות המצמררת של חיבוק עם צורר-ישראל השואף להשמיד מיליוני יהודים. נקווה שלפחות הציבור יבין זאת.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)