אחד הדברים הבולטים אצל הרבי מליובאוויטש הוא ההתבטלות המוחלטת לחותנו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ, שנסתלק ביום-ההילולא י' בשבט. כל השנים לא חדל הרבי מלכנותו 'נשיא דורנו', וייחס את כל הפעולות, ההצלחות, הברכות והישועות אליו, כשהוא רואה בעצמו תלמיד הממלא את הוראות רבו ותו לא.
את ההתקשרות המיוחדת והמופלאה הזאת אפשר היה לראות בנסיעותיו התכופות ל'אוהל', לציוּן קברו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. על בקשות ברכה נהג להשיב "אזכיר על הציוּן". פעם או פעמיים בשבוע היה נוסע להשתטח על הציון הקדוש, נושא עמו חבילות גדולות של בקשות ברכה מכל קצוות תבל.
מעלת ההשתטחות
קרה שחסידים לא היו שבעי-רצון מהמענה "אזכיר על הציון" והביעו ציפייה לברכה מפורשת יותר. מסופר שפעם אחת פנה אחד מזקני החסידים אל הרבי בבקשת ברכה בעבור זוג חסוך ילדים. הרבי השיב: "אזכיר על הציון". החסיד לא הסתפק בכך וביקש הבטחה מפורשת, אולם הרבי חזר והשיב: "אזכיר על הציון". כעבור כשנה פנה הרבי לאותו חסיד ואמר: "האם שמעת שלאותו זוג נולד בן? ובכן, 'אזכיר על הציון' הוא בכל-זאת משהו".
פעמים רבות התבטא הרבי על המעלה הגדולה של ההשתטחות על הציון. באחת מאיגרותיו (איגרות-קודש כרך ה, עמ' צה) הוא כותב לחסיד: "תמה אני על... שאינו מחפש סיבות להיות על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וכיוון שהבר-מצווה של בנו הוא בהימים הקרובים ליום ההילולא יו"ד שבט, הרי לכאורה זהו הוראה שצריך להיאחז בהזדמנות זו ולהיות על הציון, ולרענן מה שזכה להיות כמה זמן בימים הבהירים בהיותו בישיבה ובסביבת אנשי-שלומנו, ואם לא בהזדמנות זו, אימתי?".
למעשה, הקשר המיוחד לאדמו"רים הקודמים, באמצעות ההשתטחות על ציוניהם, היה קיים אצל כל אדמו"רי חב"ד לדורותיהם. מהסיפורים בעניין זה מזדקר עולם מופלא של קשר ממשי ביותר, שיחות ודיבורים, הוראות ועצות ששמעו האדמו"רים מקודמיהם שכבר נסתלקו לעולמם.
הדבר מוסבר על-פי המבואר (קונטרס ההשתטחות לאדמו"ר האמצעי), כי "על-ידי ההשתטחות על קברי צדיקים אפשר להוריד נשמת הצדיק לגופו ולדבר עמו. והוא אתדבקות רוחא ברוחא ממש. ועל-ידי זה יכולים להשיג השגות גדולות ברזי תורה. ודרגה זו גבוהה יותר מגילוי אליהו ורוח-הקודש".
סגולה משמים
כ"ק אדמו"ר הרש"ב ערך בשנת תרמ"ה מסע השתטחות בכל אוהלי-הקודש של נשיאי החסידות שלפניו – בליובאוויטש, בהאדיטש, בנייז'ין, באניפולי ובמז'יבוז'. המסע הזה ארך כשבועיים. לימים אמר: "הביקורים וההשתטחות באוהלי-הקודש העניקו לי עושר בלתי-מוגבל, עד כדי כך, שבמשך שנתיים (תרמ"ה-תרמ"ו) הייתי שרוי בהתרגשות מכל אשר זכיתי לראות ולשמוע באותה השתטחות. רק בחורף תרמ"ז, בהיותי ביאלטה – קרים – התחלתי לבוא לידי התיישבות" (ספר השיחות תש"ג עמ' 165).
כ"ק אדמו"ר ה'צמח-צדק', לפני נסיעתו לאספת הרבנים הידועה בפטרבורג בשנת תר"ג, נסע להשתטח על קבר אימו, בתו של בעל התניא. הוא סיפר על כך לבנו, כ"ק אדמו"ר מהר"ש: "הייתי על ציון אמי, הרבנית הצדקנית, בליאוזנה, ותספר לי, שבגלל מסירות-נפשה על חסידים וחסידות, זכתה להיות גם בהיכל הבעש"ט לעורר רחמים עבורי. ותבקש מהבעש"ט שייתן לה איזו סגולה עבורי, שאוכל בע"ה לעמוד נגד המנגדים על תורת החסידות. ויאמר לה הבעש"ט, בנך בקי בחמישה חומשי תורה, בתהילים ובתניא בעל-פה באותיותיהם. וכתיב ויהי חתת אלוקים גו', 'חתת' ראשי-תיבות חומש תהילים תניא, והבקי באותיותיהם משבר כל ההעלמות וההסתרים". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
