חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חווה של מצוות
חיים יהודים


מאת: זלמן רודרמן
מדורים נוספים
שיחת השבוע - 1048, כל המדורים ברצף
כוח ההרס וכוח הבניין
יש חדש
לא לחלל ולא להוציא
מסירות נפש
עץ ופרי
מעגל שנסגר
האדם כאילן
החוטר יצמח
חווה של מצוות
שנת "מעשר עני"

בפאתי היישוב אור הגנוז, שלמורדות הר מירון, שוכנת חוות 'תזכו למצוות' – חווה שיתופית לקיום מצוות התלויות בארץ. כחמישה דונמים של קרקע, שעליה מגדלים גפנים, עצי זית, חיטה ושעורה, לצד כבשים, חמורים ואתונות. מקימי החווה הם צמד איָלים, ושותפים בה רבים מכל הארץ. הצמד הם איל שלי ואיל כהן, שני חברים טובים, תושבי צפת.

שלי מסביר את עיקרי הרעיון שמאחורי החווה: "יש מצוות רבות שיהודי מן היישוב יכול לחיות חיים שלמים בלא שיזדמן לו לקיימן. מצוות כמו כלאיים, לקט, שכחה, פאה, פטר-חמור, מתן הזרוע הלחיים והקיבה לכוהן ועוד. אפילו חקלאים משתפים בדרך-כלל לא-יהודי בבעלות על גידוליהם, כדי לפטור עצמם מאותן חובות הלכתיות. החווה שלנו הוקמה במגמה הפוכה – כדי לקיים את כל המצוות הללו וכדי לזַכות בהן יהודים רבים ככל האפשר".

חוויה בגואה

יוזם הרעיון הוא איל כהן (36), שנולד וגדל בעיירה אזוֹר, באווירה שבה יהדות לא הייתה יותר מ"פולקלור חביב". לאחר הצבא נסע למזרח הרחוק והתמסר למדיטציות. יום אחד, בעודו יושב על חוף הים בגואה שבדרום הודו, מרוכז בעצמו, חווה חוויה עמוקה מאוד.

"עוצמת החוויה הבהילה אותי", הוא נזכר. "בעקבותיה הגעתי למסקנה שיש ישות חזקה מאוד המנהיגה את היקום. 'יש כאן למישהו תנ"ך?', פניתי לחברים בסביבתי. אחד מהם הושיט לי תנ"ך והתחלתי לקרוא בו בשקיקה. מאז לא עזבתי אותו".

עורך-הדין נדלק

כהן חזר ארצה, התחזק בקיום תורה ומצוות והקים בית בישראל. הוא מתגורר בצפת. למד ב'כולל' על-שם רבי יהודה בר עילאי, השוכן בין צפת למירון. כשלמד מסכת ראש-השנה בגמרא וסדר זרעים במשנה, התעוררה בליבו משיכה למצוות התלויות בארץ. "ראיתי בילקוט-שמעוני שהסיבה לתאוותו של משה רבנו להיכנס לארץ הייתה ש'אמר: הרבה מצוות נצטוו ישראל על-ידי ואין מתקיימות אלא בארץ; אכנס אני כדי שיתקיימו כולן על-ידי!'. הדבר הגביר בי את החשק להיכנס לעניין וליישמו".

הוא החל לבדוק אפשרויות לחכירת קרקע באזור מגוריו. ההשגחה זימנה אותו למשרדו של עורך-דין צעיר, איל שלי (26), המתמחה במקרקעין. כששטח את הרעיון באוזני עורך-הדין, נדלק האחרון והציע לו מיד שותפות. כך החל להתגלגל עניין החווה השיתופית.

הסכם שותפות

לא חלף זמן רב, החווה נחכרה, השתילים ניטעו והוקצה בה שטח לגידול בעלי-חיים. השניים פנו לרב יוסף אפרתי, ראש 'בית-המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית', שניאות להדריכם ולפקח על הצדדים ההלכתיים של החווה.

השותפות שהם מציעים לציבור הרחב נעשית תמורת תשלום חודשי קבוע. כל שותף חותם על 'הסכם שותפות', שבו סעיפים שנועדו להבטיח את היכולת לקיים את המצוות. למשל, אם השותף אינו יהודי (ביודעין או שלא ביודעין), שותפותו בטלה מעיקרה וכספו ניתן לחווה מתנה גמורה. אם הוא, להבדיל, כוהן או לוי (ביודעין או שלא ביודעין), דבר שעלול לפטור את כלל השותפים מכמה מצוות, יופנה כספו לשותפות בחלקה מוגדרת בחווה, שנועדה לכוהנים וללויים בלבד. לפרטים: 1-800-100-613.

כהן (משמאל) ושלי: חווה שיתופית למצוות חקלאיות


 
תגובות
1.
שינוי כתובת האתר
אייל-09/01/12 23:09

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)