פרשתנו עוסקת בציווי על בניית המשכן וכליו. אחד מכלי-המקדש החשובים ביותר היה הארון, שעמד בקודש-הקודשים. אולם בבית השני לא היה הארון. הדבר מעורר תמיהה גדולה: האם ייתכן שהיה חסר בבית-המקדש השני אחד ממרכיביו החשובים והעיקריים?
התשובה לשאלה זו רמוזה בדברי הרמב"ם בהלכות בית-הבחירה. בפרק הרביעי, שבו הוא מפרט את מבנה הבית, כותב הרמב"ם: "בעת שבנה שלמה את הבית, וידע שסופו ליחרב, בנה בו מקום לגנוז בו הארון, למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות. ויאשיהו המלך ציווה וגנזו במקום שבנה שלמה" (והרמב"ם מאריך בזה עוד).
שני מקומות לארון
דברים אלה מעוררים כמה שאלות: ראשית, הלוא ספר הרמב"ם הוא ספר הלכות, מהי אפוא המשמעות ההלכתית של כל הסיפור הזה? שנית, אם אמנם נחוץ לספר מה נעשה בארון, מן הראוי היה להביא את הדברים בפרקים הקודמים, כאשר פורטו הלכותיו של הארון, ולא בפרק הרביעי, שבו מדובר על מבנה המקדש עצמו!
אלא בזה הרמב"ם מבקש ללמדנו דבר גדול וחשוב במבנהו של בית-המקדש. כאשר נבנה הבית נקבע מלכתחילה שיהיו לארון שני מקומות בבית-המקדש – אחד, מקום גלוי, על אבן השתייה, בקודש-הקודשים; והשני, מקום גנוז ונסתר, תחת קודש-הקודשים ("במטמוניות עמוקות ועקלקלות"). גם המקום הזה, שבו נגנז הארון, הוא מקומו של הארון מלכתחילה, וכך נבנה הבית על-ידי שלמה המלך.
מקום שנקבע מלכתחילה
נמצא אפוא שגניזת הארון בימי יאשיהו איננה פעולה של 'בדיעבד' או 'אין-ברירה', אלא כך נקבע מלכתחילה, שיש בעבור הארון מקום נוסף, במטמוני האדמה, תחת המקדש. לכן מדגיש הרמב"ם שהדבר נעשה על-ידי שלמה המלך "בעת שבנה" את הבית, כאשר "ידע שסופו ליחרב" – שכן הדבר מוכיח שמקום-הסתר נתקדש מלכתחילה להיות מקומו של הארון, כחלק מקודש-הקודשים.
לאור זה מובן גם-כן מדוע מוסיף הרמב"ם ומציין שגניזת הארון הייתה על-ידי יאשיהו המלך: אותו זמן לא היה עת החורבן, ובית-המקדש לא היה כלל וכלל בסכנה (כידוע תוקף יד ישראל בימי יאשיהו). נמצא אפוא שהכנסתו למקום גניזתו הייתה מעין הכנסת הארון לקודש-הקודשים על-ידי שלמה – הכנסתו למקומו המיועד לו.
בניין אחד
דבר זה מסביר מדוע בית השני לא היה חסר דבר מעיקרי בניין הבית, שכן אף הארון היה במקומו, אלא שהוא היה במדורו הגנוז, שנועד לכך מלכתחילה.
עתה יובן עוד, ששלושת בתי-המקדש אינם שלושה בניינים נפרדים, אלא בעיקרם הם בית אחד, שנבנה מחדש. כבר בבניין הבית הראשון נקבעו דברים הנוגעים לבית השני ולבית השלישי, וחלק ממנו (מקום הארון הגנוז במעמקי האדמה) הוא נצחי וקיים לעד.
(לקוטי שיחות כרך כא, עמ' 156) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
