לאחר שמשה רבנו ביקש מהקב"ה "הראני-נא את כבודך" – השיבו ה' כי ישים אותו ב"נקרת הצור", וכאשר יעבור ה' על פניו, יסוכך עליו עד אחר עוברו, ואז יוכל משה לראות את כבוד ה' – "וראית את אחוריי, ופניי לא ייראו". בהמשך מספרת התורה, שכשעבר ה' על פניו, קרא את י"ג מידות הרחמים, ואז נאמר: "וימהר משה, וייקוד ארצה וישתחוּ".
נשאלת השאלה: הרי מובן מאליו שמשה עשה את כל מעשיו בזריזות. ברור אפוא, שלנוכח התגלות מופלאה כזאת בוודאי הזדרז והשתחווה במהירות. לשם מה התורה צריכה לכתוב בפירוש "וימהר משה"? מה פשר ההדגשה על המהירות שמיהר להשתחוות על הבשורות הטובות?
משתחווים מיד
על השאלה הזאת עונה רש"י בפירושו לפסוק "וימהר משה". מפרש רש"י: "כשראה משה שכינה עוברת ושמע קול הקריאה – מיד וישתחוּ". בכך מבהיר רש"י, שאותה השתחוויה לא באה לאחר הדיבור של ה', אלא במילה "וימהר" מלמדת אותנו התורה, שמשה השתחווה עוד קודם הדיבור, אלא מיד כשראה את השכינה עוברת – מיד השתחווה לה'.
עניין זה חריג ביותר, שכן בדרך-כלל ההשתחוויה באה לאות תודה על הדברים שאמר הקב"ה. כאן מדובר במצב אחר: "שכינה עוברת". הקב"ה מילא את בקשתו של משה "הראני-נא את כבודך", וברור שכאשר רואים את המלך יש להשתחוות לפניו מיד.
למה מיהר משה
אך כאן מתעוררת שאלה אחרת: איך בכלל היה משה יכול לראות את ה', והרי "לא יראני האדם וחי"?! התשובה לכך טמונה בלשון המדוייקת של התורה, כאשר הקב"ה אומר למשה שיסוכך עליו "בעבוֹר כבודי". אי-היכולת לראות את ה' היא בשעה שהקב"ה עובר על פניו, אך משה השתחווה מיד "כשראה שכינה עוברת".
ההשתחוויה של משה רבנו לא באה לאחר שכבר ראה את פניו של הקב"ה, שכן דבר זה אינו אפשרי לבן-אדם. הוא השתחווה מיד כשראה ראייה כללית שה"שכינה עוברת", ועשה זאת במהירות עצומה – "וימהר משה".
ההתגלות לעתיד
רש"י אף מדייק ואומר שמשה ראה "שכינה עוברת". המושג שכינה מבטא קדושה אלוקית מוגבלת, ששוכנת ומתלבשת בתוך העולמות. אותה קדושה אלוקית החלה לעבור ואותה ראה משה, כי היא זו המתלבשת בעולמות.
זה הפלא הגדול של זמן הגאולה, שאז יתגלה הקב"ה לעין-כול. לא רק הדרגה שנקרא 'שכינה', הקדושה המוגבלת שמצטמצמת לפי ערכם של עולמות, תתגלה לעינינו, אלא אורו האין-סופי של הקב"ה, דרגת קדושה שאינה מתגלה כלל בעולמות, אפילו אותה נראה בימות המשיח. ואילו בזמן תחיית המתים נזכה לגילוי האלוקי הנעלה ביותר: הקב"ה בכבודו ובעצמו ממש, מהותו ועצמותו יתברך, יתגלה לעם-ישראל.
(לקוטי שיחות כרך יא, עמ' 153. אגרות-קודש כרך ב, עמ' עא) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
