שאלה: למה נוהגים לפזר בבית פתיתי חמץ לפני הבדיקה?
תשובה: לשון הברכה, שמברכים לפני הבדיקה, הוא "על ביעור חמץ", אך מן הדין המצווה היא לבדוק חמץ, ולא למצוא אותו. אם בדקנו ולא מצאנו, קיימנו את המצווה והברכה אינה ברכה לבטלה. הדבר דומה למצוות 'הוכח תוכיח' – עליך להעיר ליהודי בדרך מתאימה על התנהגותו, ואם עשית זאת, גם אם בסופו-של-דבר לא שמע לך, קיימת את המצווה.
בכל-זאת נהוג להניח פתיתי חמץ, מכמה טעמים: כדי שהבודק לא יתייאש ויבדוק היטב, בידעו שיש חמץ בבית. כדי שיוכל לומר ביום שמבטל גם את החמץ "דחמיתיה" (=שראיתי). בימינו, שמנקים את כל פינות הבית היטב לקראת הפסח, חשוב להניח את הפתיתים גם כדי שלא ייחשב הבית כאילו הוא כבר פטור מבדיקה. מצאו למנהג זה רמז בגמרא (פסחים י,א): "הניח עשר ומצא תשע".
נהוג להניח פתיתי חמץ קשה (שאינו מתפורר), וכל אחד ואחד מהם עטוף בפיסת-נייר. רבים נוהגים שבני-הבית (שאינם בודקים) מניחים את הפתיתים, ומי שאין לו בני-בית – יניחם בעצמו. ברור שצריך לחפש היטב בכל פינה, ולא רק לחפש את הפתיתים. לאחר הבדיקה, מניחים את הפתיתים ואת החמץ השמור לאכילה למחר במקום שאין אליו גישה לילדים, ולהבדיל לחיות-בית.
מקורות: רמ"א סו"ס תלב, ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן שם סי"א. הגש"פ של הרבי מליובאוויטש. נטעי גבריאל הל' פסח ח"א פ"ח.
תיקונים:
לגיליון 1054, תרופות בפסח: תרופה שיש במרכיביה חמץ אין איסור לקנותה או להשתמש בה בפסח, ורק אסור לבלוע את התרופה, אלא-אם-כן יש חשש סכנה (שו"ע אדמו"ר הזקן תמב,כב).
לגיליון 1053, מיחם של שבת: במֵחמי שבת מאושרים, במצב שבת – כניסת המים הקרים לדוד אינה תלויה כלל במידת הצריכה. המים נכנסים בזמנים קבועים, בכמות קצובה, ומתחממים, ואם לא השתמשו בהם – גולשים לביוב. הדרך לבדוק אם בוטל ההתקן הזה במיחם היא כשנורית השבת דולקת ברציפות תמיד, גם בימי חול (תודה לרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
