שאלה: מה רצוי לעשות עתה בגן-הנוי כדי להתכונן לקראת שנת השמיטה תשס"ח, הבאה עלינו לטובה?
תשובה: יש לנקוט עתה בכל האמצעים כדי למעט את המלאכות שיידרשו בשנת השמיטה.
יש לדשן בסוגי דשנים שימנעו צורך בדישון נוסף בשנת השמיטה. לעדור היטב את כל הצריך עידור. להשמיד עשבייה, ובמקומות מתאימים אפשר לרסס בחומרים מונעי נביטה. וחשוב מכול – לגזום ככל האפשר את כל הצמחים הדורשים גיזום.
בעצי פרי חשוב לבצע את הגיזום עוד הקיץ, לאחר הקטיף. הדבר נבדק מקצועית, והתברר שאין שום נזק בביצוע הגיזום בקיץ (במקום בחודש ינואר הבא, כרגיל).
שתילים חדשים צריכים להיקלט היטב בקרקע עד תום השנה, כדי שלא יזדקקו להשקיה לצורך קליטתם בשמיטה – פעולה האסורה בוודאות. כאן יש התחלקות על-פי המינים:
עצי-פרי: זריעה או נטיעה של שתילים חשופי-שורש מותרת עד ט"ו באב (השנה: 30 ביולי) סמוך לשקיעה. שתיל שגדל בעציץ מנותק מהקרקע, בעל נקב צר מ-2 ס"מ, או שהעציץ לא עמד על הקרקע ממש אלא על רצפה, על שולחן או על יריעות פלסטיק וכדומה – אפשר להעבירו עם עפרו עד כ"ט אב (ולהיזהר שגוש העפר לא יתפורר). שתיל שהיה שתול באדמה ממש או בעציץ בעל נקב רחב מ-2 ס"מ – מותר להעבירו עם עפרו עד ראש-השנה, ויש להשקותו מיד לאחר השתילה (ולהיזהר כנ"ל).
שיחים ועצי-סרק: מועד הנטיעה האחרון לשתילים חשופי שורש הוא ט"ו באלול. העברת שתילים עם גוש הקרקע שבו גדלו – מותרת עד ראש-השנה (ולהיזהר כנ"ל).
פרחים עונתיים: זריעה ושתילה מותרות עד כ"ו באלול (לפני השקיעה).
דשא: יש להקדים את שתילתו לימים האלה, כדי שיספיק לכסות את כל השטח. אם לא יגיע לכיסוי מלא עד ראש-השנה, יהיה אסור להשקותו ולכסחו לעידוד הצמיחה, אלא למניעת נזק בלבד. מי שלא שתל בעונה זו, יכול לשתול עד א' באלול דשא מזן 'זוֹן' (רייגראס).
מקורות: 'קטיף שביעית' עמ' 226-222, בהוצאת מכון התורה והארץ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
