"שמחת תורה" ב"זמן מתן תורתנו"
בעמדנו ביום השבת קודש שלאחרי "זמן מתן תורתנו" בחג השבועות, בימי התשלומין . . הרי זה הזמן המתאים לשמחה של תורה, על דרך שמחת תורה, החל מניגון של שמחת תורה.
ואף ששמחת תורה באה לאחרי יום הכיפורים שניתנו בו לוחות אחרונות, ולא על לוחות ראשונות שניתנו בזמן מתן תורה, כיון שנשתברו בי"ז בתמוז – הרי כיון שתיכף ומיד באה הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, אזי מתתקנים העניינים הבלתי-רצויים די"ז בתמוז, ומתגלה ה"טוב" (י"ז, בגימטרייה "טוב") שבו – כפסק דין הרמב"ם בסיום הלכות תעניות "כל הצומות האלה עתידים ליבטל לימות המשיח, ולא עוד אלא שהם עתידים להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה, שנאמר צום הרביעי וגו' יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים".
ומ"סיום הלכות תעניות" באים ל"הלכות מגילה וחנוכה" – החל מהשמחה דפורים באופן ד"עד דלא ידע" כאשר "אכתי עבדי דאחשורוש אנן", ו"מיסמך גאולה לגאולה", גאולת פורים לגאולת פסח, עליה נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, ביחד עם חנוכת (מגילה וחנוכה) בית המקדש השלישי.
ובנוגע לפועל – יחגגו עתה השמחה דשמחת תורה, והעיקר – שלא יהיה מקום לתמיהה לשמחה זו מה עושה?!... כיון שתיכף ומיד ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
ובפשטות – ש"בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", נשמות בגופים, "חלק אלקה ממעל ממש", בגוף גשמי שיכולים למששו בידים, גוף בריא ושלם, עם חוש המישוש בריא ושלם, ביחד עם כל בני ישראל שבדורות שלפני זה, "הקיצו ורננו שוכני עפר", ו"משה ואהרן עמהם", ביחד עם כל צדיקי עולם, ונשיא דורנו בראשנו, תיכף ומיד ממש.
[כ"ק אדמו"ר התחיל לנגן ניגון הקפות לאביו הרלוי"צ ז"ל, ועמד מלא קומתו ורקד בשמחה רבה ועצומה].
(מהתוועדות שבת-קודש פרשת נשא ט' סיוון ה'תש"נ. 'תורת-מנחם – התוועדויות' תש"נ, כרך ג, עמודים 299-300)
הזמן הכי מוכשר לחידוש העתיד לבוא
בעמדנו בזמן מתן תורה וימי התשלומין שלו, כדאיתא בספרים בהרמז במאמר רז"ל "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם", ש"עצרת . . הוא הזמן המוכשר לעת רצון להתפלל לקרב קץ הגאולה . . דבעינן לשון אם תבעיון בעו, והוא לשון תפלה ובקשה, נמי לכם גימטריא קץ, היינו, שאז זמן המוכשר להתפלל שיתקרב קץ הגאולה", "קץ הימים" ו"קץ הימין".
ובעמדנו בשבת שלאחרי ה"קץ" דעצרת, שבת פרשת נשא... – הרי זה הזמן הכי מוכשר להחידוש ד"תורה חדשה מאתי תצא", ו"השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה" – לא רק בלשון עתיד, אלא בלשון הוה.
(מהתוועדות שבת-קודש פרשת נשא יב' סיוון ה'תנש"א. 'תורת-מנחם – התוועדויות' תנש"א, כרך ג, עמוד 323) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
