מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג
שבת-קודש פרשת נשא
ט' בסיוון
קריאת התורה: לפי 'מנהג מדינתנו' (חומש 'תורה תמימה'1), ההפסקות בין העליות שונות מהנהוג ברוב החומשים, והן כדלהלן:
שני מתחיל: 'בני מררי' (ד,כט).
שביעי (וגם קריאת שיעור חומש היומי בשיעורי חת"ת, וכן להקוראים שוב את ה'שביעי' שמו"ת לפני תפילת שחרית כמנהג רבותינו נשיאינו) מתחיל: 'זאת חנוכת המזבח' (ז,פג).
אין אומרים 'אב הרחמים'.
במנחה אין אומרים 'צדקתך צדק'.
פרקי אבות – פרק א.
יום שלישי
י"ב בסיוון
סיום ימי התשלומין. זמן מתאים להחלטות טובות וביצוען, בשיעורי תורה והפצתה, באהבת ואחדות ישראל, ובנתינת הצדקה2.
ממוצאי היום, אומרים תחנון כרגיל3.
יום שישי,
ט"ו בסיוון
יום חמישי בלילה, אור ליום שישי: סוף זמן קידוש לבנה לכתחילה, בשעה 7:51.
__________________
1) שהרבי השתמש בו בקביעות לשמיעת קריאת-התורה ולאמירת ההפטרה*, וההפסקות שבו [ועד"ז בחומש 'העמק דבר' להנצי"ב, דודו של בעל התו"ת] הן 'מנהג מדינתנו'. וכך קרא הבעל-קורא הרה"ח ר' מרדכי שוסטערמאן שנים רבות גם בפרשתנו (ומה שבהקלטותיו מופיעות ההפסקות כאן כמנהג העולם, צ"ע) – הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' אופן. וראה בעניין זה ב'התקשרות' גיליון תסט עמ' 18. ובגיליון תע עמ' 16 מובא על חומש נוסף שהשתמשו בו בבית-חיינו לעקוב אחרי הקורא.
---------------------
*) וגם פירושו זה נזכר בס' השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 252 (זאת למרות שידוע אי-הדיוק בפירוש 'תורה תמימה' בהעתקת מרז"ל ובכלל, ראה 'תורה שלימה', מילואים לכרך כו עמ' רפה ואילך, ובפרט בעמ' ש-שא. וראה בקשר לספר 'מקור ברוך' לבעל התו"ת, בקובץ 'יגדיל תורה' נ.י. גיליון יב עמ' מג ובקובץ 'פעמי יעקב' גיליון מה, אב תש"ס, עמ' סא).
2) ע"פ 'תורת מנחם - התוועדויות' תשמ"ט ח"ג עמ' 323.
3) הן בארה"ק והן בחו"ל, ע"פ דברי אדה"ז בסידורו לפני 'למנצח. . יענך'. והטעם לפי שכל עניין תשלומין אלו הוא בעניין הקרבנות, ואין בהן 'ספיקא דיומא' - אג"ק כרך כ עמ' רנא, לקוטי שיחות כרך ד עמ' 1312. וגם בק"ש שעל המיטה הערב אומרים תחנון דלא כמוצש"ק, ראה נטיית הרבי בעניין זה ב'התוועדויות' תשמ"ג ח"ג עמ' 1414. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
