תמצית השמחה

פעם אחת, בשמיני-עצרת, נכנס איש פשוט לרבנו הזקן, רבי שניאור-זלמן מלאדי, וביקשו להסביר לו את עניין שמיני-עצרת בדרך שגם הוא יוכל להבין. חיכך הרבי את ידו על מצחו ואמר: "שמיני-עצרת הוא כמו תמצית שמכינים בצלוחית קטנה, ואחר-כך לוקחים מעט-מעט ומערבבים במים. כך שמיני-עצרת הוא כללות השמחה של כל השנה, וממנו נמשכת השמחה בכל ימות השנה".

לדאוג לגשמיות

"ביום השמיני עצרת תהיה לכם" (במדבר כט,לה). בראש-השנה וביום-הכיפורים התפללנו בעד הנפש והתעסקנו בענייני שמים בלבד. שמיני-עצרת הוא היום הראשון שבו מתחילים להתפלל על הגשם, לדאוג לצרכים הגשמיים, לעניינים הנוגעים "לכם".

(רבי משה-לייב מסאסוב)

שמחה טהורה

בכל הימים הקודמים של "זמן שמחתנו" קשורה השמחה עם עוד מצוות – סוכה, לולב; אבל המצווה של שמיני-עצרת כל-כולה שמחה בלבד - "רק לכם".

(צרור החיים)

לוקחים בהקפה

שמחת-תורה דומה לאדם שמתפרנס ממכירת סחורה לקמעונים. הסדר בזה הוא שכאשר משלמים לסוחר במזומן עבור הסחורה שקנו, הוא נותן שוב סחורה חדשה בהקפה. כך לאחר התשלום במזומן בעבודה של חודש אלול, ראש-השנה, עשרת ימי תשובה, יום-הכיפורים, סוכות, שמחת בית-השואבה ושמיני-עצרת, שוב אפשר לקחת מהקב"ה 'סחורה' בהקפה וללכת להקפות.

(הרבי רש"ב מליובאוויטש)

שמחה על העתיד

סח רבי מנחם-מנדל מקוצק: שמחת-תורה היא על מה שנלמד מכאן ולהבא, שכן על העבר מי יכול לומר "למדתי"?!

התפילות עולות

רבי שלום מבעלז אמר: מה הם הריקודים בימי שמיני-עצרת ושמחת-תורה – איני יכול לומר, אבל זאת אני אומר, כי כל התפילות שאין להן עלייה בכל ימות השנה, עולות ביום זה על-ידי הריקודים.

לרקוד יכולים

הרבי הריי"צ מליובאוויטש רקד בשמחת-תורה בדבקות רבה, עיניו עצומות, ואמר: מילא לעבודה של ראש-השנה ויום-הכיפורים אין לנו שייכות, אך העבודה של שמחת-תורה היא לרקוד, וזאת יכולים אנו לעשות. רקדו! התרוממו! יותר שמח! יותר שמח!

ספר-תורה מהלך

רבי שניאור-זלמן מלאדי נזדמן לו עם הסבא משפולי. לקחו בזרועותיו ועשה עמו 'הקפות', ואמר שהוא עושה הקפות עם ספר-תורה.