האם החלוקה מקרן לשומרי שביעית נעשית לכל החוגים השומרים שביעית? * תמיכה אישית מהרבי בקרן * תבוא ברכה על כל שומרי שביעית וגם על-פי היתרים... * יש לפרסם רשימת המאכלים המותרים בהחלט באישור רבנות הכפר * ומה ילמדו בבית ספר לחקלאות בשנת השמיטה? * רשימה שנייה
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
את הדברים הבאים כתב הרבי לשני אישים רבניים, שהתמנו לנציגי קרן השמיטה בארץ-הקודש, בז' באדר שני תשי"ט (אגרות קודש כרך חי עמ' תג):
בהיות אצלי מייסדי קרן השמיטה אשר בנויארק, במפורש נדבר, אשר עומדים הם הכון לעזרת כל שומרי שביעית אשר בא[רצינו] הק[דושה] ת[בנה] ו[תכונן] מבלי הבדל כלל וכלל, והרי אנשים נאמנים הם על דבריהם ובפרט שדבר תורה הוא הנהגה האמורה, עזרה לכל המושבות, ולפלא שבכתבם אין מזכירים אודות עזרה מקרן האמורה ובטח ע[ל] כ[ל] פ[נים] עתה יפנו אליהם, באם לא נעשה כדבר הזה עד עתה.
האישים ("מו"ה משה יהודה שי' מו"ה יעקב משה שי'") פנו לרבי במכתב מאור ליום השני, בו כותבים הם אודות שליחותם בקודש, עבור שומרי שביעית כהלכתה, גיבורי כוח עושה דברו, אשר בארץ הקודש ת"ו במהרה בימינו על-ידי משיח צדקנו.
במכתב תשובתו מציין הרבי שלמרות דבריו שצוטטו לעיל – "ובכל אופן על-פי מה שנאמר חבר אני לכל אשר יראוך וגו' מוסגר פה המחאתי פרטית".
הרבי מאחל:
ויהי רצון אשר בקרוב נזכה לקיום מה שנאמר אפס כי לא יהיה בך אביון, ונזכה לראות במצב הקשור עם האמור, דישראל עושין רצונו של מקום (ספרי דברים ט"ו ד') וכפירוש רז"ל בזה, אשר זהו כשעובדים ה' לא רק בכל לבבכם ובכל נפשכם אלא גם בכל מאדך (פירוש הרב המגיד ממעזריטש, ברכות ל"ה ב'). ומשמירת שביעית יבואו בעגלא דידן גם למנין שביעית ויובלות בהיות כל יושבי[ה] עלי[ה] בהתקבצם על-ידי משיח צדקנו במהרה בימינו.
הרבי חותם "בכבוד ובברכת הצלחה", אך מצוין (ב"נכתב בצידו") לבקשת הרבנים להעניק להם מכתב המלצה – "ידוע שאין זה בנוהג בית הרב".
עידוד וחיזוק כל שומרי שביעית
בשנת תשמ"ו (תורת מנחם התוועדויות תשמ"ו כרך ד' עמ' 162), בסיום התוועדות שבת קודש פרשת מטות-מסעי, אמר הרבי:
כאן המקום להזכיר בקשר לשנת השמיטה הב[אה] על[ינו] לט[ובה]:
מכיוון שנמצאים אנו בערב שנת השמיטה – יש לעורר אודות כל ההכנות הקשורות לקיום מצות השמיטה בארצינו הקדושה, אשר, על "שומרי שביעית" נאמר הפסוק "גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו", כולל הדיוק ד"עושי דברו"... ובפרט שבכמה מקומות התחילו כבר להתכונן באופן המתאים לקראת קיום מצות השמיטה כהלכתה, ותבוא עליהם ברכה – גם על-פי ההיתרים כו', אלא שאין זה בדומה למעלת קיום מצות השמיטה כפשוטה, שעליהם נאמר "גבורי כח עושי דברו", כנ"ל.
הרבי ממשיך ומקשר עניין זה עם ימי "בין המצרים" – שהרי "גלות בא לעולם על . . שמיטת הארץ" (אבות פרק ה' משנה ט). ומזה מובן, שעל-ידי קיום מצות שמיטה מבטלים את סיבת הגלות, ובמילא, בטל המסובב – הגלות!
מדי שנת שמיטה היו פונים לרבי גופים שונים, שעסקו בעזרה לשומרי השביעית באה"ק ת"ו, והרבי היה מעניק לפחות השתתפות סמלית כעידוד ועזרה, בבחינת חבר אני לכל אשר יראוך.
אחד האישים התורניים, אשר הפיץ והשריש את קיומה של מצות השביעית בהידור ובשמחה, היה אב-בית-דין קוממיות, רבי בנימין מנדלזון זצ"ל, אשר עמד בקשרי מכתבים עם הרבי (ראה 'שמן ששון מחבריך' בערכו כרך ג' עמ' 55-49).
בשעתו, כמדומה בשנת תש"מ, ביקר בנו שליט"א, עם הרב קלירעס, אצל הרבי, והרבי העניק להם המחאת השתתפות, והורה להם כי הם יכולים לפרסם את הדבר.
במכתבו של הרה"ח ר' שניאור זלמן גופין (משפיע ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד) שליט"א משנת תשכ"ו (אז מתמימי 770), מסופר על 'יחידות' בת שעתיים וחצי של הרה"ג ר' קלמן כהנא (שליט"א) ובין השאר שיבח הרבי את עבודתו בנוגע לאופן שמירת השמיטה בקיבוץ "חפץ חיים" (נדפס בספר 'משבחי רבי' עמ' 126).
על הוועד לפרסם כללי הכשרות
על תפקיד מיוחד שהועיד הרבי לוועד הרוחני של כפר-חב"ד, אנו קוראים באיגרת לוועד הרוחני מכ"ז בתמוז תשי"ט (אגרות קודש כרך יח עמ' תעב), ובה מתייחס הרבי לשאלתם "בעניין השמיטה והצרכנייה" – וכותב:
הנה אף שלכל לראש עניין הזהירות בעניינים אלו נוגע להצרכניה כיוון שרוב האוכלים מגיע לכפר חב"ד על-ידה, מובן שצריך לפרסם בכלל רשימת אוכלים [=מאכלים] המותרים בלי פקפוק וכו' שהרי בוודאי שכמה אוכלים [=האנשים האוכלים] וכמה מאנ"ש קונים שלא ע[ל] י[די] הצרכני[ה], וק[ל] ל[הבין]. וכיוון שכמה חילוקי דיעות בכשרות הנ"ל, הרי על ועד הרוחני בראשיתו של מרא דאתרא, לברר דעת תורה ולפרסם זה...
וכך אמר הרבי בשיחת ליל א' דראש חודש אלול תשמ"ו (תורת מנחם התוועדויות תשמ"ו ע' 338):
כמה דינים השייכים לשנה הבאה, שנת השמיטה, התחלתם "שלושים יום לפני ראש השנה", החל מראש חודש אלול.
ואפילו להדיעות שבזמן הזה מתחילים דיני שביעית בראש השנה – הרי [נוסף לכך שזוהי דעת המיעוט] "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", וכידוע שבעניינים שאינם שייכים להלכה בפועל ממש, כי אם, בנוגע לעבודה הרוחנית כו', יכולים וצריכים להתנהג כב' הדעות!
עזרה דחופה לחקלאי כפר חב"ד
לוועד כפר חב"ד כתב הרבי בכ"ו באלול תשי"ח (אגרות קודש כרך יז עמ' שנד):
ועל של עתה באתי, שקרבה שנת השבע שנת השמיטה, ובוודאי אחזו באמצעים מתאימים בהנוגע לענייני פרנסה של אלו, שעד עתה התעסקו בעבודת האדמה . . שעדיין אינם מבוססים כלל וכלל, ופשיטא שאין להם כמה סניפי פרנסה.
ונשלח המכתב מהיר דחוף בהתאם להכרח הדבר, ולכן גם הפרטיות בהכתיבה בזה לכאן – תשובח.
בכ"ג סיון תשי"ב (אגרות קודש כרך כא עמ' קסה) שואל הרבי את הנהלת אגודת חב"ד בארץ הקודש ת"ו:
מהו סוף דבר מפעל שביעית ?
ומעשה שהיה כך היה:
בראשית אותה שנה נמסר לד"ר שווארץ, מנהל המגבית היהודית המאוחדת, תזכיר על דבר קרן השמיטה. זה היה בביקורו של הד"ר שווארץ בארצנו הקדושה. אז ביקשו ראשי ועד כפר חב"ד, באמצעות הרה"ח ר' פינחס אלטהויז – מגדולי עסקני חב"ד באה"ק – שהרבי ישפיע על הד"ר שווארץ שיתייחס ברצינות לבקשה.
הרבי אכן פעל בדבר, באמצעות הרב בנימין גורודצקי ("בקשתם נתמלאה"), והרבי ביקש את ראשי הוועד לא להיכנע להתחמקויות (ראה בכל זה ב'אגרות קודש' כרך ה' עמ' כח, קלג. ועוד). הרבי כותב שם:
עוד נודעתי, וזהו נוגע לפועל, אשר הסוכנות היהודית קבע סכום של 125000 בתור קרן השמיטה, ובזה יש לפנות ישר להסוכנות בארץ הקודש תבנה ותכונן, בתביעה, ומובן אשר ההקדם בזה ישובח.
בג' אייר של אותה שנה (אגרות קודש כרך ו, עמ' ט') כותב הרבי להנהלת אגודת חסידי חב"ד:
תמיהני במאד, שאיני שומע מאתם מהנעשה על דבר דמי קרן השמיטה לאנ"ש. ובפרט שעל-פי מכתבי אליהם ידוע להם שמר גולדמן הבריק מכאן זה כמה שבועות (למר אשכול) על דבר זה. אלא – מבהיר הרבי – שבאם על אתר תתנהגו בזה ברשלנות, בטח לא יהיו הם המעוררים.
מחקלאות למסגרות
בשנת תשח"י ('אגרות קודש' כרך יז איגרת ו'רמה) פעל בכפר חב"ד בית הספר החקלאי (במסגרת בית ספר למלאכה). קרבה שנת השבע והתעוררה השאלה: מה ילמדו בתשי"ט?
הרבי משיב:
"אודות עבודת תלמידי בית ספר לחקלאות בשנת השמיטה – ענין מסגרי[ה] נכון . . חלק מהנ"ל יש לספחם לבית ספר לנגרות. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
