נח איש צדיק תמים היה בדורותיו (ו,ט)

צדיק - צדקתו בקיום רצון ה' יתברך היתה באופן דתמים - בתמימות ובשלמות, במשך כל היום, לא רק בשעה שלמד והתפלל אלא גם בשעה שאכל ושתה וכו'.

(משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו)

תמים היה בדורותיו (ו,ט)

בדורותיו: יש מרבותינו דורשים אותו לשבח - כל-שכן שאילו היה בדור צדיקים, היה צדיק יותר. ויש שדורשים אותו לגנאי - לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום (רש"י)

כיצד אפשר לומר "אילו היה בדורו של אברהם", והרי נח חי בדורו של אברהם חמישים ושמונה שנה! כסימנו הידוע של האבן עזרא (כאן): "אברהם אבינו בן נ"ח כאשר מת נח".

אלא: עד יציאת אברהם מחרן, בהיותו בן שבעים וחמש שנה, לא היתה צדקתו ידועה לבני דורו (ראה רש"י להלן יב,א). לכן לא שייך לומר שלגבי אברהם לא היה נח נחשב לכלום, כי העולם הכיר אז רק בגדולתו של נח ולא ידע כלל על גדולת אברהם. רק לאחר מיתת נח יצא טבעו של אברהם בעולם ואז אפשר לומר כי לגבי דרגת אברהם לא היתה דרגתו של נח נחשבת לכלום.

(משיחת כ"ק אדמו"ר, מוצאי שבת-קודש פרשת נח תש"מ)

* * *

שני הפירושים הנ"ל ברש"י הם שתי דעות בגמרא (סנהדרין קח). רבי יוחנן סובר - "בדורותיו", ולא בדורות אחרים; ריש-לקיש חולק עליו ואומר - "בדורותיו" וכל-שכן בדורות אחרים.

דווקא ריש-לקיש מהפך בזכותו של נח, כי יש קשר מסוים בין דרגתו לדרגת נח. רמז לדבר:

"ריש לקיש" בגימטרייה תתק"ן (950), כמספר שני חיי נח, ככתוב (לקמן ט) "ויהי כל ימי נח תשע מאות שנה וחמישים שנה וימת".

(לקוטי לוי-יצחק, חלק א פרשת נח עמ' כ"ג)

צוהר תעשה לתיבה (ו,טז)

נהיר תעביד לתיובתא (אונקלוס)

תיבה - היינו תיבות ואותיות התורה והתפילה.

"צוהר תעשה לתיבה" - יש להשתדל שאותיות התורה והתפילה יהיו מוארות ומאירות, על-ידי שמבטאים אותן בהרגש פנימי הבא מתוך התבוננות.

(כתר-שם-טוב - הוספות סימן ז דף ו)