בימות המשיח יתחולל מהפך בידיעת התורה. הרמב"ם אומר (הלכות תשובה פרק ט, הלכה ב): "באותם הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת... שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד, בעל חכמה יהיה יותר משלמה, ונביא גדול הוא קרוב למשה רבנו, ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'". גם בסוף ספרו אומר הרמב"ם, שבימות המשיח "יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים".
חז"ל ייסדו עניין זה על הפסוק (ישעיה נא,ד) "כי תורה מאיתי תצא", שנאמר בתוך ייעודי הגאולה. וכלשון המדרש (ויקרא-רבה פרשה יג,ג): "תורה חדשה מאיתי תצא, חידוש תורה מאתי תצא". או כפי שנאמר בילקוט שמעוני (ישעיה רמז תכט): "עתיד הקב"ה להיות יושב... ודורש תורה חדשה שעתיד ליתן על-ידי משיח". מכל זה רואים, שבימות המשיח תהיה התגלות עצומה של חכמת התורה, עד שהיא תיחשב "תורה חדשה".
סודות כמוסים
ה'תורה חדשה' שתתגלה על-ידי המשיח מתחלקת לשני חלקים: א) גילוי סודות התורה. כיום אנו לומדים את חלקה הגלוי של התורה, וההשגה שיש לנו בסודותיה ובצפונותיה היא מזערית. בימות המשיח יתגלו בשפע סודותיה הפנימיים של התורה, ולכן היא תיחשב "תורה חדשה". ב) חידושים ושינויים גם בהלכות התורה. המדרש מתאר כיצד נאכל את שור-הבר והלווייתן: "כיצד הם נשחטים? בהמות (=שור-הבר) נותץ ללווייתן בקרניו וקורעו, ולווייתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו". שואל המדרש: "זו היא שחיטה כשרה?!". והוא משיב שאז יינתן "חידוש תורה", שעל-פיו שחיטה כזאת תהיה כשרה.
אלא שכאן נשאלת שאלה גדולה: אחד מעיקרי הדת הוא, שהתורה "אין לה לא שינוי ולא גירעון ולא תוספת", ואפילו נביא אינו רשאי לחדש דברים בתורה, שכן "התורה לא בשמים היא". איך ייתכן אפוא שיתגלו מלמעלה חידושים גדולים כל-כך בתורה, שלעומתם התורה שלנו היא מעוטת ערך, וכמאמר המדרש (קוהלת-רבה פרשה יא,ח): "תורה שאדם למד בעולם הזה, הבל היא לפני תורתו של משיח"?! ובמיוחד קשה להבין איך ישתנו אז הלכות שחיטה, עד ששחיטה על-ידי לווייתן תהיה כשרה?!
תפקיד המשיח
התשובה על שאלה זו מבהירה ומעמיקה את תפקידו של המשיח. בדברי חז"ל והרמב"ם מודגש תמיד, שה'תורה חדשה' תתגלה על-ידי המשיח דווקא. לא יהיה זה כפי שהיה במתן-תורה, כאשר הקב"ה נתן בעצמו את התורה לעם-ישראל, אלא ה'תורה חדשה' – אף שהיא באה מאת הקב"ה – תינתן דווקא על-ידי המשיח. מדוע חשוב כל-כך שהתורה החדשה תינתן דווקא על-ידי המשיח? משום שמתן-תורה היה רק פעם אחת, ומאז אכן התורה "לא בשמים היא". כל החידושים והגילויים שהקב"ה רוצה לגלות בתורה צריכים לבוא דווקא על-ידי אדם, בשר-ודם, בעולם-הזה – הוא המשיח.
המשיח יגלה 'תורה חדשה', כמו כל יהודי הלומד תורה, שהוא רשאי לחדש בה. על-ידי יגיעתו בתורה, הוא מגלה ומוציא מתוך התורה דברים חדשים. גדולתו של המשיח תהיה, שהוא יצליח להוציא מתוך התורה גם חלקים שהיו נסתרים ונעלמים לגמרי, עד שהתגלותם נחשבת 'תורה חדשה'. אך הוא יגלה תורה זו לא רק מתוך כוחו הנבואי, אלא מתוך שכלו וחכמתו, ככל 'תלמיד ותיק' שלומד תורה ומחדש בה.
גם השינוי בהלכות התורה, כמו בעניין שחיטת שור-הבר על-ידי הלווייתן, יהיה על-פי כללי התורה. אלא שבמציאות שתהיה אז, יגלה המשיח שדיני שחיטה אינם חלים על שחיטה זו, ולכן היא מותרת. וכך תהיה זו 'תורה חדשה', ועם זה, היא תבוא מתוך התורה שניתנה בהר-סיני (ראה בהרחבה שיחת חג-השבועות תנש"א). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
