שאלה: האם מותר לומר שקר מתוך כוונות טובות, כגון כשעורכים 'מסיבת הפתעה' וממציאים סיפורי-כיסוי וכדומה?
תשובה: נאמר בתורה (שמות כג,ו): "מדבר שקר תרחק". איסור זה חל גם כשלא נגרם נזק לאיש, כמו שכתב רבנו יונה על 'גנֵבת דעת': "והנה החטא הזה חמור אצל חכמי ישראל יותר מגזל, כי שפת שקר – אשמה רבה, ונתחייבנו על גדרי האמת, כי הוא מיסודי הנפש".
מכאן למדנו כי חשוב מאוד לדייק ולדבר רק אמת, שכן דבר שקר גורם קודם-כול נזק נפשי חמור למְדַבֵּר עצמו, אפילו כשאין הוא גורם נזק לשומע. ובלשון הרמב"ם: "ואסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעתו של נכרי... ואפילו מילה אחת של פיתוי ושל גנֵבת דעת אסור, אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל והוות".
גם כשהתירו חז"ל "לשנות מפני השלום", או לשבח את הכלה לפני החתן ולומר שהיא "כלה נאה וחסודה", אף שאינה כזאת, סייגו זאת בכמה סייגים: להימנע מכך כל עוד אין נחיצות בדבר (כגון שמירה על שלומו, כבודו או ממונו של אדם. ואין ספק שה'נחת' שרוצים לגרום לחתן המסיבה אינה סיבה מספקת); והן בגוף הדברים – למעט בשקר ככל האפשר ולהימנע מדבר-שקר גמור, כל עוד אפשר להסתפק בהעלמת פרטים, או באמירת דבר המשתמע לכמה פנים.
ודאי אפוא שאם יערכו מסיבה בלי להזדקק לאמירת שקרים, וידאגו להפתעות בדרך של 'לב טהור', בלי מרמה ואפילו בלי 'שקר לבן', יסייעו מן השמים להצלחתה באמת, וחתן המסיבה וכל ידידיו, מוקיריו ומשפחתו יזכו לרוות נחת יהודית אמיתית.
מקורות: יבמות סג,א.סה,ב. כתובות טז,ב. בבא מציעא כג, סע"ב. רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ו. שערי תשובה שער ג, אותיות קפא-קפד. שו"ע אדמו"ר הזקן סי' קנו ס"ב. וראה שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן יב, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
