חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:14 כ"א בחשון התש"פ, 19/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כאשר ישא האומן את היונק
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 704 - כל המדורים ברצף
ה'להט' של הרבי היה הפצת היהדות, ולא נרתע מלמסור את נפשו
זקוקים לתחיית המתים כפשוטה, על-ידי "משה" שבדורנו
כאשר ישא האומן את היונק
פרשת בשלח
ניגון בתפלה / ומשביע אני / ניקוד חולם ו'בעבור שנדר'
שירת נשים / תפילה בקול / דיני מזוזה וברכות
הלכות ומנהגי חב"ד

מה ערכן של שמועות * שלילת בר-מצווה לפני גיל שלוש-עשרה ו'יחידות' באמצע שמחת בר-מצווה * סגולה לחתן כיצד להיות בעל-הבית * דאגה ממפגשים בין יהודים לערבים * לקט יחידויות מענות ועדויות, רובם בפרסום ראשון, בבואנו מיו"ד שבט, יום קבלת הנשיאות

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בשלהי חודש אלול תשכ"ה נאלץ תלמיד ישיבת חב"ד מארץ-הקודש להגיע לארצות-הברית, בשל סיבה אישית. הוא כתב לרבי על התלבטויותיו בקשר למקום הלימודים, והרבי השיבו:

יבואו לכאן ההנהלות דתו[מכי] ת[מימים] דמחוץ לעיר ידבר אתם על אודות הסדרים דשם ומקום שלבו חפץ יותר שם ילמוד.

דיאטה כיצד?

קטע מ"יחידות" של אחד מאנ"ש שי':

שאלה: הרופא אמר ל . . שעליו להוריד במשקל 5 ק"ג.

כ"ק אדמו"ר: ...עניין זה צריך להתבצע במתינות – א) לא בהתלהבות, ב) אלא קמעה קמעה.

אחרת [אם מורידים במשקל בבת-אחת] זה עלול חס-ושלום להזיק לעצבים.

לא פסיק פומיה..

כותב הרה"ת ר' ליפא שי' קורצוויל, מנהל סניף צאגו"ח בקריית-מלאכי:

שמעתי עדות מהמזכיר הרה"ח הרה"ת הרב י"ל שי' גרונר, שהרבי היה נוהג לחזור על הפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" כמה פעמים (לעיתים פעמיים ולעיתים שלוש ואפילו ארבע) כשהיה מתפלל בחדרו הקדוש.

וכמו-כן שמעתי מהרה"ח וכו' הרב ישראל צבי שי' גליצנשטיין, ששם ליבו לכך שבכל שבת, בשעה שהיו מוליכים את ספר התורה מהבימה לארון-הקודש, והרבי היה מסתובב לכיוון הקהל ומביט על הספר תורה, היה ניכר שחוזר על הפסוק הזה כמה פעמים.

כאשר יישא האומן את היונק

ביומנו האישי של המזכיר הרה"ח הרה"ת הרב ח"י שי' קרינסקי (קטעים ממנו התפרסמו לאחרונה בתשורה יום א' ב' מרחשוון ה'תשס"ח עמ' 25) אנו מוצאים על התעניינות הרבי בפרטי-פרטים בנעשה אצל בני משפחת המזכירים. הנה כמה דוגמאות:

יום ראשון כ"ה תשרי תשמ"ה

הודעתי ש.. [=כלתי] תחי' נכנסה להבית-רפואה ללדת. ושאל באיזה בית-רפואה וכו' ובצאתו איחל שתלד בנקל ("זאָל זיין אויף אַ גרינגען אופן") ושיהיו בשורות טובות.

יום שני כ"ו תשרי תשמ"ה

הודעתי על-דבר לידת הנכד, שאל הזמן וכו', ושקיבל כבר הידיעה [=על-ידי הרבנית חיה מושקא ע"ה] שהיה הכול כשורה וכו'. ובירך אותי ואמר שאמסור בשורות-טובות תמיד כל הימים. שאל אם כבר ראינו את האם והתינוק וכו'.

יום שלישי כ"ז תשרי תשמ"ה

..על הדרך סמוך לבית של כבוד-קדושתו התעניין בשלום כלתי, ועניתי. אמר בטח מורים לה [=הרופאים] לרדת וכו', ואמרתי בחיוך . . וחייך ואמר זאָל זיין צוגעזונט [=שיהיה לבריאות].

כשהטלית עדיין מונחת על כתפיו...

סח הרה"ת ר' יוסף-יצחק שי' גרונר, שליח הרבי בשרלוט קרוליינה, ארצות-הברית, בנו של המזכיר הרה"ח הרה"ת הרב יהודה-לייב גרונר שי':

ליחס מיוחד זכו ילדי חברי ה"מזכירות" של כ"ק אדמו"ר. היה זה למשל ב'תספורת' שהרבי השתתף בה. הרבי רצה שהדבר לא יהיה בפרסום, ולכן נהגנו בזה בחשאי.

אני ואחי התאום (הרה"ת ר' מנחם מענדל שי', מראשי ישיבת תו"ת בקריית גת) באנו לחדרו של הרבי, הרבי גזז קצת שערות, ולאחר מכן העניק לנו מטבע של דולר.

בתור ילדים נזדמן לנו לשחק במסדרון שליד חדרו של הרבי, ולא פעם הבחנתי בדברים מיוחדים. לדוגמה, זכיתי לראות את הרבי לומד בחדרו. זה היה בחול-המועד. הרבי שב מתפילת שחרית, נכנס לחדרו ומיד התיישב ללמוד כשהטלית עדיין מונחת על כתפיו. הכיסא היה מונח בצד – לא במקום ה'יחידות' – והרבי פתח ספר, כמדומה שהיתה זו גמרא או שולחן-ערוך, והחל ללמוד.

עמקות מבהילה ודיוק מפליא

כותב הגה"ח הרב יהודה-לייב שפירא שי', ראש הישיבה הגדולה במיאמי, במכתב הסכמה לחוברת ביאור על מנהגי הרבי בקריאת התורה:

"..מה שיצא – לבאר גודל הדיוק בכתבי רבינו נשיאנו כ"ק אדמו"ר בעניין זה, ומראה איך שמעט הכמות, דבריו המועטים של הרבי, כוללים הרבה איכות והרבה עמקות – לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא – היינו, שכן-הוא בנוגע לכל כתבי רבינו, שכשמעיינים בדבריו רואים עמקות מבהילה ודיוק מפליא.

"וכפי שאמר פעם גאון אחד, כשקיבל תשובה מהרבי על אחת מקושיותיו במסכת זבחים, והמענה כלל שורות ספורות בלבד שלצידם ציין כמה מראי מקומות. התבטא אותו גאון בזה הלשון: 'בשורות אלו האיר הרבי עיניי בכל סדר קדשים'".

כיצד יש ללמוד שיחות רבותינו

בהזדמנות מסויימת (שבת קודש פרשת ויקרא, ט' אדר שני תשכ"ה) התבטא הרבי:

בכלל חושבים ששיחה די בקריאתה; אין מה להתבונן ולדייק. לדאבון לב, אפילו במאמרים אין מדייקים די, ומכל-שכן בשיחה – מסתפקים בקריאה שטחית, וחסרה התבוננות עיונית בתוכן ובלשון.

אולם לאמיתו של דבר גם את השיחות יש ללמוד – וללמדן בעיון רב; להעמיק בתוכן ולדייק בלשון. שכן אף בשיחות יש תילי תילים של ענייני חסידות וגם עניינים הנוגעים לתחום הנגלה דתורה.

אין מקום לחגיגה עם היצר-הרע

למה לא לערוך חגיגת בר-מצווה כמה ימים לפני מלאות שלושה-עשרה לחתן הבר-מצווה? – תשובה נפלאה לשאלה זו רשם הרבי כדלהלן:

יגת בר מצוה ענינה (וזהו גם ה"רמיזא באורייתא" שלה) שנגאל מיצר-הרע (בראשית רבה פרשה נג, יו"ד). וביתר ביאור בזוהר חדש בראשית (טו,ד): ביומא דכשרן למעבד פיקודי אורייתא . . מתליסר שנין ולעילא דההוא יומא חובתא . . למעבד חדוותא דלבא כיומא דסליק לחופה –

שעל-פי-זה פשוט שאין כל מקום לחגיגה ביחד עם היצר-הרע קודם שנגאל. מה-שאין-כן מתליסר שנין ולעילא.

"יחידות" בעיצומה של סעודת בר-מצווה

באחת השנים כתב הרבי במענה לשאלות אודות בר-מצווה:

נהגו אנ"ש לאחרונה לחזור ד[יבור] ה[מתחיל] איתא במדרש תילים (נדפסה בהוספה בקונטרס י"ב תמוז תש"ח. ועיי[ן] ש[ם] בהערה).

מתי הונהג לראשונה כנחלת הכלל שחתן בר-מצווה יחזור מאמר זה – קשה להשיב בדיוק. מענה חלקי יובא להלן.

במוצאי שבת הגדול תשי"ב התקיימה מסיבת בר-מצווה ב'זאל' (הקטן) של 770, לת' מרדכי קלמנסון. לקראת הבר-מצווה נכנס הנער אם אביו ל'יחידות', האב שאל איזה מאמר כדאי שיחזור בנו בבר-מצווה? הרבי השיב: "אינני מבין מדוע (הציבור) לא חוזרים על המאמר 'איתא במדרש תילים'. זהו מאמר שחותני חזר עליו, והרבי רש"ב חזר עליו".

בעיצומה של השמחה – שהתקיימה כאמור ב-770 – נקראו חתן הבר-מצווה ואביו על-ידי הרב חודוקוב להיכנס ל'יחידות' אל הרבי. השעה היתה 23:30 הרבי ביקש מהחתן לחזור לפניו בעל-פה על המאמר ('איתא במדרש תילים'), החתן עשה כן. כמה שורות לפני הסיום עצר אתו הרבי באומרו: די לעייף אותך ("גענוג צו מאַטערען"). לפני כן ביקש אבי הנער מהרבי ליטול חלק בשמחה, אך הרבי ענה בחיוך קל – בניגון שהיה נשמע כהתנצלות: "עדיין לא הייתי בבית . . עדיין לא עשיתי הבדלה . .".

תורה עם דרך ארץ

בי"ז תשרי תשל"ו כתב הרבי לאחד:

כמענתי מאז:

ע"פ [=על-פי] גילו צריך להנשא

(ובמילא צ"ל [=צריך להיות] ענין דפרנסה) ולכן לחזור לארץ [=ישראל] ולפעול בכיוון הנ"ל וכעצת הוריו שי' אזכיר ע[ל] הצ[יון].

סגולה להיות מלך בביתו

כותב הרב יהודה משה קלאפמאן:

קודם חתונתי בחודש אדר שני תש"ל זכינו אני וזוגתי תחי' להיכנס לרבי ל'יחידות'. שאלתי מכ"ק אדמו"ר כמה שאלות ואחת מהן היתה האם נכון לקיים המנהג שראיתי בספרים שהחתן ידרוך על רגל הכלה בשעת החופה.

ענה לי כ"ק אדמו"ר: בשביל מה צריך בכלל סגולות?! (וכמדומני שעשה גם תנועה של תמיהה), והוסיף ואמר: אם אתה תהיה בעל-הבית כמו שאתה צריך להיות [=קרי: ההנהגה תהיה בהתאם לשולחן-ערוך ודרישות תורת החסידות] אז ממילא [=באופן טבעי] אתה תהיה בעל-הבית! [ועוד] שזהו – ההנהגה לדרוך כו' – עניין בלתי צנוע!!

כ"ק אדמו"ר המשיך ואמר: "אם בכל זאת אתה רוצה סגולה אני אתן לך סגולה" – והורה לי להיכנס ל"חדר ייחוד" ראשון, ובאם אשכח (להיכנס ראשון בחדר ייחוד) אזי כשנגיע לדירה שלנו – אחרי החתונה – שאכנס ראשון.

תרומה לריהוט בית כנסת באשדוד

ב"ה, ראש חודש שבט, ה' תשל"ה

ברוקלין, נ.י.

לכבוד ועד עולי גרוזי[ה]

אשדוד

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

מאשר אני קבלת מכתבם מט"ו בטבת, בו כותבים שהולך ונשלם בנין בית הכנסת שלהם אבל עוד נצרך ריהוט וכו'.

אף-על-פי שאין אצלי קופה לכיוצא בזה, כי זה שייך לאנ"ש הנמצאים על אתר ולכללות אחינו בני-ישראל באה"ק ת"ו, אבל באופן יוצא מן הכלל ובהתחשב בגודל הענין וערכו, מצורף-בזה השתתפותי באופן סמלי.

ויהי רצון שיהי[ה] בית הכנסת גם בית המדרש בית תפילה וגם בית לימוד תורתנו הק[דושה], תורת חיים, ושיהיה בשני הענינים באופן דהו[ל]ך וגדל, וכדרשת חכמינו ז"ל (מגילה כז,א) – בית גדול שמגדלין בו תורה ומגדלין בו תפילה גם יחד, וגם על-ידי זה יחישו ויקרבו קיום היעוד אשר עינינו תחזינה את בית ה' – זה בית המקדש, ואת בית המלך – אלו פלטרין של מלך (המשיח), ואת כל בתי ירושלים – כמשמען.

בכבוד ובברכה לבשורות טובות בכל האמור.

מה הטריד את הרבי בפגישה עם ראש העיר?

סח הרה"ת ר' לייבל שילדקרויט מנהל מוסדות חב"ד שליח כ"ק אדמו"ר בחיפה:

בשנת תשמ"ג הגעתי לחצר הרבי לקראת י"ט כסלו, ונודע לי כי רב העיר, הרב אליהו שי' הכהן שאר-ישוב, וראש עיריית חיפה באותם ימים, מר אריה גוראל, שוהים בניו-יורק. הרב שאר-ישוב ביקש להיכנס ל'יחידות', ובקשתי ממזכירו של הרבי לאפשר את קיומה של 'יחידות'. הוספתי, כי אני מביא עמי גם את ראש העיר, אף שהוא לא ביקש להיכנס ל'יחידות'. הפתעתי היתה רבה כשהמזכיר הודיעני כי הן הרב והן ראש העיר יזכו ל'יחידות'.

למחרת י"ט כסלו זכה מר גוראל להיכנס אל הרבי ל'יחידות'. הוא שמח על הזכות שהוענקה לו. בסך-הכול היו לו שורשים עמוקים [ילדות בוורשה, ואחר-כך יצק מים על-ידי האדמו"ר מפיאסצנה, בעל חובת התלמידים הי"ד]. הוא שהה כשעתיים ב'יחידות' והרבי שוחח עמו בנושאים רבים. בדרך כלל מיעט לספר על מה ששמע, אך במשך השנים נפלטו מפיו שביבים אחדים.

בין השאר סיפר, כי הרבי דיבר עמו על אחד הנושאים החשובים ביותר לעיר חיפה. בחיפה קיים 'בית הגפן'. במקום מתקיימים מפגשים בין יהודים וערבים, ופרנסי העיר התפארו תמיד על היות המקום דוגמה ל'דו-קיום' משותף רחמנא-ליצלן. הרבי היה מאוד מודאג מכך והתעניין אם כתוצאה ממפגשים כאלה צמחו 'נישואי תערובת'. אריה גוראל ענה בשלילה. כמו-כן ביקש ממנו הרבי לבצע שליחות מסוימת – סודית – בתוככי מפלגת העבודה.

לימים זכה לעוד שיחה ארוכה עם הרבי במהלך חלוקת השטרות לצדקה.

לקראת י"א ניסן תשמ"ג כתב גוראל לרבי:

"21 במארס 1983

כב' הרבי מלובביץ שליט"א

עם הגיעך לגיל 81, קבל נא מלוא ברכותיי לאריכות-ימים ושנים טובות לנהל את דת ישראל עד ביאת גואל צדק".

כאן הוא מזכיר את פגישתו עם הרבי (באותה שנה) "מאז שובי ארצה מעלה אני תמיד את זכר פגישתנו והשיחה החמימה אשר נתנה לי הרבה רגעי מחשבה ורוממות רוח.

בברכה,

אריה גוראל

ראש העיר חיפה".

ועל השמועות

סח המזכיר הרה"ח הרה"ת הרב ירחמיאל בנימין הלוי שי' קליין:

ידועה דעתו של הרבי שאין לסמוך על שמועות שנאמרו בשמו. בעניין זה ברצוני לספר עובדה הזכורה לי בבירור:

פעם אחת, כשהתקיימה 'יחידות', עבר הרב חודוקוב במסדרון ושמע איש נכבד, ששעה קלה קודם לכן שהה ב'יחידות', יושב ומספר לבחורים על מה שוחח עמו הרבי ב'יחידות'.

אחד הבחורים נקרא לרב חודוקוב והוא ביקשו להעלות על הכתב את כל אשר שמע מאותה אישיות. הבחור מילא את הבקשה.

הרשימה הוכנסה לרבי והרבי רשם על גבה: "להד"ם" [=לא היו דברים מעולם].


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)