חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:14 כ"א בחשון התש"פ, 19/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שירת נשים / תפילה בקול / דיני מזוזה וברכות
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות 704 - כל המדורים ברצף
ה'להט' של הרבי היה הפצת היהדות, ולא נרתע מלמסור את נפשו
זקוקים לתחיית המתים כפשוטה, על-ידי "משה" שבדורנו
כאשר ישא האומן את היונק
פרשת בשלח
ניגון בתפלה / ומשביע אני / ניקוד חולם ו'בעבור שנדר'
שירת נשים / תפילה בקול / דיני מזוזה וברכות
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף שמחה גינזבורג

שירת נשים

כיוון שכיום נושא הצניעות לגווניו צריך חיזוק גדול, הננו לפרסם בזה מענה של הרבי במכתב מד' מנחם-אב תשל"ג.

ומעשה שהיה כך היה (מפי הנמען שי'):

בקיץ תשל"ג, בעקבות פעילות נמרצת להפצת היהדות בקמפוס בירושלים, על-ידי הרב יוסף שי' קרופניק, הוצע בתיאום עם הסוכנות היהודית, שכל הסטודנטים היהודים המבקרים בירושלים בקיץ (בחודשים יולי-אוגוסט), יזכו לביקור מודרך בעיר העתיקה, וחלק מרכזי בזה תהיה התוועדות שתיערך עבורם ב'בית חב"ד' שבבית-הכנסת ובית-המדרש 'צמח צדק', למשך כשעה-שעתיים.

התכנית היתה, שהצעירים והצעירות יֵשבו בטורים נפרדים, ללא מחיצה. בשירה היו אמורים להשתתף רק הצעירים, ואילו הצעירות יסתפקו במחיאת-כף. הסיכוי לקרבם ליהדות (כ-7,000 נפש) היה גדול, אך מאידך היה חשש שמא הצעירות לא יפעלו לפי התכנית, וגם הן ישירו.

הרב אשר-לעמיל שי' כהן נתבקש לשאול כיצד לנהוג, והוא פנה בשאלתו אל הגאון הרה"ח ר' שלמה יוסף זווין ע"ה. הרב זווין חכך בדעתו ולא הגיע לידי פסק, וביקש מהרב א"ל כהן לשאול מה דעת הרבי בנדון. הרב כהן אמר "מי אני שאשאל שאלה כזאת מהרבי?!", ואז הציע הרב זווין שהרב כהן יכתוב זאת לרבי בשמו.

בתשובה, הגיע המכתב המצורף-בזה – ומשמעותו היא, שהרבי לא סמך כלל על ההבטחה שהצעירות לא ישירו (מה שאין כן במקומות שהרבי הורה לילדים לשיר, כאשר באולם היה גם אזור של בנות, היה הדבר בנוכחות הרבי וכדומה, ולא היה החשש הזה), והעדיף לבטל לגמרי את כל העניין.

לא להשתיק!

שמעתי מאחד מאנ"ש, שהיה נוכח בתפילת הרבי כשעמד שליח-ציבור בשבת-קודש ו' תשרי ה'תשנ"ב, ואז (כתמיד) ניגן הקהל במוסף את 'הוא אלוקינו' בפעם הראשונה, ובפעם השנייה התחילו שוב לנגן, והשתיקו זאת, כי רצו לשמוע את הרבי (וכפי שהיה בכל השנים הקודמות, שהרבי ניגן לבדו בפעם השנייה), אבל הרבי סימן בידו לקהל לחזור ולנגן.

וראה תגובת הרבי כנדפס ב'שיחות קודש – תשנ"ב' בלה"ק, סוף עמוד 594 (משיחת ש"פ בשלח. כפי שמסר לי הרה"ח ר' מיכאל שי' זליגסון, היתה זו תגובה על מה שביו"ד שבט שחל באותו שבוע השתיקו את הקהל כדי לשמוע את הרבי מתפלל):

"וכאן המקום לעורר אודות 'מנהג פרוע' ("אַ ווילדער מנהג"), שלמרות היותו מנהג שהונהג כבר כהנהגה וסדר קבוע, הרי הוא פרוע:

ישנם כאלה, שבשעה שיהודי ניגש להתפלל לפני התיבה – הנה לא זו בלבד שהם עצמם מתפללים בלחש דווקא, ועד שבקושי יכולים הם לשמוע את תפילת עצמם ("קוים וואָס זיי אַליין הערן וואָס זיי זאָגן"), אלא עוד זאת, שבאם ישנו יהודי מסוים הרוצה להתפלל בקול (באופן של "שירה") – הם מתחילים מיד 'לעשות' שאַ שאַ... כדי להכריחו להתנהג גם-כן כמוהם!

ובכן, עליהם לדעת, שאפילו באם "מנהג" זה יש לו יסוד, אין זה ממנהגי חב"ד!...

וכפי שמצינו שאדמו"ר הזקן היה מתפלל דווקא בקול, ומתוך "שירה", ועד שאחד הניגונים הידועים לאדמו"ר הזקן הוא על-סמך שכך שמעו ממנו בשעת התפילה [ראה ספר הניגונים ח"א עמ' מה ואילך]. ועל-דרך-זה ברבותינו נשיאינו שלאחריו, ממלאי מקומו.

ומזה יש ללמוד, כאמור, שהתפילה צריכה להיות דווקא מתוך שירה ושמחה, בקול רם".

עד כאן הידוע. ובבקשה ממי שנכח אז או שיש תחת-ידו רשימות-יומנים מאותו זמן, לדעת עוד פרטים בזה.

ואכן, מאז ואילך הונהג בכל בתי-כנסת חב"ד ששרים 'הוא אלוקינו' פעמיים (בפעם השנייה רק את המנגינה, בלי המילים), והש"ץ רק מסיים את המילים האחרונות. וזאת אף-על-פי ש'הוא אלקינו' שייך במקורו רק לש"ץ, ולמעשה מאז אין שומעים אותו כלל. ואולי הוא בהתאם לפסק אדמו"ר הזקן בשולחנו (סי' קכה סו"ס א), שאם כל הציבור אומרים דבר שבקדושה יחד עם הש"ץ, אף שאין אומרים זאת מילה במילה, רשאים לומר כן, עיין שם.

דיני מזוזה וברכות

א) שאלה: פתח כניסה לחדר החייב במזוזה שהפתח גבוה מאוד, כך שאם יקבעו את המזוזה בתחילת השליש העליון, המזוזה תהיה במקום גבוה מאוד. איפה לקבוע?

תשובה: לפי הנהגת אדמו"ר מהורש"ב בביתו ברוסטוב – יש לנהוג כהפוסקים לקבוע בשליש העליון, אף שהמיקום גבוה מאוד (ראה 'מזוזה בפתח גבוה', הרב רסקין מלונדון, ב'התקשרות' גיליון תמ עמ' 16, וש"נ).

ב) שאלה: האם מברכים על קביעת מזוזה בבית-כנסת?

תשובה: קובעים ללא ברכה. בבית-הכנסת נפסק בשולחן ערוך (יו"ד רפו,ג) שפטור, ובבית-המדרש (שם ס"י) נפסק לקבוע מספק ללא ברכה.

* * *

ג) שאלה: אדם בירך 'המוציא', ובמהלך הסעודה נכנסה אשתו ו'סלט חצילים' בידה. האם אפשר ללפת בו את הפת בלא ברכה? ואם היא הביאה לחם? שתייה?

תשובה: לחם וכן מאכלים הבאים מחמת הסעודה, כגון סלטים ובשר ודגים, ואף שתייה קלה – אין צריך שתהיה דעתו עליהם מתחילה, אלא הם בטלים לסעודה וללחם שבה, ולכן אפשר לאוכלם גם אם לא היתה דעתו עליהם מתחילה (ראה סדר ברכת הנהנין פ"ד ה"א וה"ז).

ד) שאלות בעניין זיתים:

האם חייבים ליצוק שמן זית על זית? האם זית כתוש פטור [כי כבר הוציא שמנו]? האם זית מבושל פטור [כי כחש כוחו]? האם מקפידים שלא לאכול יותר משישה זיתים ביום?

תשובה: בגמרא (הוריות יג,ב) אמרו שהרגיל בזיתים משכח תלמודו, ובהמשך אמרו ששמן זית משיב את תלמודו. בזיתים מלוחים, כבושים ומבושלים נחלקו הדעות. גם באכילת זיתים עם שמן-זית נחלקו הדעות ('שמירת הגוף והנפש' סי' ח, וש"נ), וכנראה לכן בהצטרף שניהם נהוג להקל.

לא נזכרה קולא בזיתים כתושים.

לא ידוע לי על הקפדה שלא לאכול יותר משישה זיתים ביום.

ה) שאלה: האם מברכים ברכה אחרונה על שתיית תה? קפה? קולה קרה? וודקה? [כשלא שתו רביעית בבת אחת]

תשובה: מי ששתה רביעית חייב בברכה אחרונה. יש פוסקים שצריך לשתות רביעית ב"כדי שתיית רביעית" שהוא זמן קצר מאוד, ולשיטה זו כמובן אין מברכים על הנ"ל ברכה אחרונה (אלא אם-כן שותים עוד רביעית בזמן קצר או אוכלים עוד כזית ממזון מוצק כדי להתחייב), אבל אדמו"ר הזקן (סדר ברכת הנהנין פ"ח ה"ו, וראה בביאור הרב גרין שם) פוסק שמספיק אם שתו זאת ב"כדי אכילת פרס", שהוא לדעה המקטינה שלוש דקות.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)