חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תאריכים באדר
פינת ההלכה והמנהג


מאת: הרב יוסף שמחה גינזבורג
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1100 - כל המדורים ברצף
להחליף את התפיסות השגויות
יש חדש
אפשר להיכנס בתוך העשן
גמילות-חסדים
סוד הרפואה
מתן בהסתר
חסד לשם חסד
כמו צל
הרשות לרפא על-פי ההלכה
תאריכים באדר

שאלה: כשיש שני אדרים, מה דינם של תאריכים שנקבעו בחודש אדר בשנה רגילה?

תשובה: יש הפרש של כאחד-עשר יום בין שנים-עשר חודשי הלבנה (שהם שנה בלוח העברי) לשנת השמש. הפרש זה עלול לגרום שחג הפסח יזוז אט-אט לתוך החורף, ואילו התורה הורתה לחגוג אותו בחודש האביב. על-כן נקבעת אחת לכמה שנים 'שנה מעוברת', בעלת חודש נוסף – חודש העיבור, בן שלושים יום. חודש זה מתקן את ההפרשים שנוצרו בין שנת הלבנה לשנת החמה. החודש הנוסף הוא אדר-ראשון.

סתם אדר בלשון בני-אדם, כגון בכתיבת שטרות וגיטין, בנדרים ושבועות ובשכירות בתים (כשקבעו דבר-מה באדר) – לרוב הפוסקים, זה אדר ראשון. ויש שחששו לדעת הרמב"ם שהוא אדר שני.

יום-השנה (יאָרצייט) לאדם שנפטר באדר בשנה רגילה – הספרדים מציינים אותו באדר-שני, והאשכנזים באדר-ראשון; ויש נוהגים בשניהם.

בדברים שנמדדים לפי שנים, חודש העיבור נכלל בשנה החולפת, ואנו רואים באדר שני את החודש שסוגר את השנה. גם בעניין הגעת בן ובת לגיל מצוות, ממתינים תמיד עד שנשלמת 'שנה תמימה', כלומר עד אדר שני.

מי שנולד באדר רגיל, כדאי שינהג את מנהגי יום-הולדת בשני האדרים.

מי שנשבע או נדר לעשות דבר-מה בחודש העיבור, חייב לעשות זאת באדר ראשון, שהוא החודש הנוסף.

מקורות: צויינו באנציקלופדיה תלמודית ערך 'אדר'. ועיין לקוטי-שיחות כרך טז, עמ' 349; כרך כא עמ' 317.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)