סדר הגאולה, כפי שנקבע כהלכה ברורה ללא-עוררין על-ידי הרמב"ם, מחלק את תהליך הגאולה לשלושה שלבים, שיתנהלו על-פי הסדר הזה: א) עמידתו של המלך המשיח וניצחונו על אומות-העולם ש"סביביו"; ב) בניין בית-המקדש השלישי על-ידי המשיח; ג) קיבוץ כל נידחי ישראל, גם-כן על-ידו. השלב האחרון, קיבוץ הגלויות, מביא אותנו לגאולה במובנה הפשוט והבסיסי – עם-ישראל חוזר מפיזורו על-פני תבל ומתרכז מחדש בנחלתו הנצחית.
התורה מדברת על קיבוץ הגלויות באין-ספור מקומות. הנה כמה דוגמאות: "ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה. אם יהיה נידחך בקצה השמים – משם יקבצך ה' אלוקיך, ומשם ייקחך" (דברים ל,ג-ד). ישעיהו הנביא אומר: "והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו... ונשא נס לגויים, ואסף נידחי ישראל, ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ" (ישעיה יא,יא-יב). הנביא עמוס ניבא: "ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא יינתשו עוד מעל אדמתם" (עמוס ט,יד-טו).
קיבוץ מושלם
בקיבוץ הגלויות מתממשת, למעשה, תכלית כל הבריאה. לכן אמרו חז"ל (פסחים פח,ב): "גדול קיבוץ גלויות כיום שנבראו בו שמים וארץ". שכן, כאשר כל עם-ישראל חוזר לארץ-ישראל, אז הבריאה מגיעה למצבה הנכון, שלשמו נבראה, ורק אז העולם מתחיל להתנהל במסגרתו השלמה, התואמת את כוונת הבריאה.
דבר זה בא לידי ביטוי גם בכך, שרק עם קיבוץ הגלויות מגיעה גם השכינה לגאולתה. חז"ל דורשים על הפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך", שהקב"ה יצא עִם עם-ישראל לגלות, וכאשר ישובו בני-ישראל מהגלות – ישוב עמם אף הקב"ה. לכן, כל עוד נמצאים יהודים בגלות – נמצא גם הקב"ה בגלות. רק בקיבוץ הגלויות הגדול והשלם, שבו ישובו כל נידחי ישראל – תסתיים גם גלות השכינה. מכאן גדולתו וחשיבותו של קיבוץ הגלויות.
מסיבה זו יהיה קיבוץ הגלויות מושלם, שלא ישאיר אפילו יהודי אחד בגלות. על כך נאמר (ישעיה כז,יב): "ואתם תלוקטו לאחד-אחד בני-ישראל". רש"י (דברים שם) מתאר זאת כך: "גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי, כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש-איש ממקומו". זאת, משום שרק גאולה שלמה של כל ישראל היא גם גאולה שלמה של השכינה.
נתיבים להתקבצות
קיבוץ הגלויות יתייחד גם בכך, שהגויים עצמם יסייעו לו. וכך נאמר (ישעיה סו,כ): "והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה'". מפרש הרד"ק, שהגויים, כשישמעו על נפלאות הגאולה, "יביאו ישראל... מלובשים בגדי תפארת ורוכבים בסוסים וברכב". במדרש (שוחר-טוב פז) נאמר: "עתידין אומות-העולם להביא דורונות למלך המשיח. וכיוון שהם באים אצל מלך המשיח, הוא אומר להם: יש ביניכם ישראל? הביאו אותם לי... משפחות של ישראל הביאו לי".
כל גלות תתקבץ בדרך משלה. הדבר מרומז בפסוק (ישעיה מג,ה-ו): "ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך, אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי". רואים כאן הבדלים ברורים: על מזרח ומערב אומר הקב"ה: "אביא", "אקבצך" – כלומר, הוא יביא והוא יקבץ את יהודי המזרח והמערב. לעומת זאת, לדרום (תימן) הוא אומר: "אל תכלאי", כלומר, אל תעצרי, אל תפריעי; שכן משם יבואו היהודים בעצמם. ואילו לצפון, מקור הרע ("מצפון תיפתח הרעה" – ירמיה א,יד), נאמר: "תני" – כלומר, לא זו בלבד שארץ ה'צפון' לא תמנע ולא תעכב את הגאולה, אלא היא-עצמה תסייע ותעזור לקיבוצם של כל נידחי ישראל. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
