תושבי הכפרים שסביב קוסוב ידעו, שאם מי מהם אינו נזהר בקיום מצוות הכנסת-אורחים כיאות, הוא עתיד לשמוע מהצדיק בעל 'תורת חיים' מקוסוב כי עליו לעזוב מיד את הכפר ולעבור להתגורר בעיר.

יהודי כזה התרעם לפני הצדיק, מדוע הוא מצווהו לנטוש את פרנסתו ולעבור לעיר. ענה לו: "בעצם אסור ליהודי להתגורר בכפר קטן, במקום שאין מניין לתפילה ולקריאת-התורה. אלא שכאשר תושבי הכפרים דואגים להכנסת-אורחים ליהודים שנקלעים לשם, הרי האוכל והמשקה והמיטה שהם נותנים לאורחים, כמוהם כאמירת 'קדושה' ו'אמן, יהא שמיה רבא'. אולם מי שאינו מקיים הכנסת-אורחים כראוי, אסור לו להתגורר בכפר".