כשנשלמה בניית המשכן, הקים משה את המשכן והקריב קרבנות במשך שבעת ימי המילואים, אך עדיין לא שרתה השכינה במשכן. כשראה זאת אהרון אמר למשה: "יודע אני שכעס הקב"ה עליי (על חטא העגל), ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל". אמר לו משה: "קח לך עגל", לקרבן חטאת, "להודיע שמכפר לו הקב"ה על-ידי עגל זה – על מעשה העגל". ואז אכן ירדה השכינה.
כיצד פעלה הקרבת העגל את ביטול הרושם שנוצר על-ידי חטא העגל, שבגללו לא ירדה השכינה על עם-ישראל?
בלי 'מתווכים'
פרשני המקרא מסבירים, שהערב-רב, שתבעו לעשות את העגל, לא חשבו להחליף חלילה את הקב"ה בעגל הזהב. היה ברור להם כי הקב"ה הוא בורא העולם והוא אדון הכול, אלא שחשבו כי יש צורך במתווך בין האדם לבין הקב"ה. עד אז היה משה המקשר בין בני-ישראל לקב"ה, ועכשיו שמשה לא חזר סברו כי יש למצוא לזה תחליף.
מחשבה זו, כפי שמסביר הרמב"ם, היא השורש של העבודה הזרה. בני-האדם התחילו לעבוד אלילים מתוך מחשבה שהקב"ה 'גבוה' כביכול מענייני העולם, ועל-כן יש ליצור מתווכים בינו לבינם. על-ידי המתווכים האלה מגיע השפע האלוקי לעולם, ולכן ראוי לעובדם ולשבחם. אולם זוהי עבודה זרה, כי יהודי נדרש להיות קשור ישירות עם הקב"ה ולא עם מתווכים למיניהם.
העגל נשרף
לכן כל עוד לא נוקה לגמרי הרושם שנשאר מחטא העגל, לא הייתה יכולה להיות השראת השכינה בישראל. התיקון השלם היה ביום השמיני למילואים, על-ידי הקרבת העגל. אותו 'עגל', שרצו לעשותו 'מתווך', כאילו הוא מציאות לעצמו, נעשה קרבן לה' ונשרף לשם הקדושה, ובכך הובהר שאין לו שום מציאות משל עצמו.
על-ידי כך שרתה השכינה בישראל, תחילה במשכן, ובאמצעותו בכל יהודי ויהודי, כפי שאומרים חז"ל על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד".
אין הפרדה
המשכן וכליו רומזים לכללות העבודה בלימוד התורה ובקיום המצוות. יכול יהודי ללמוד תורה ולקיים מצוות ואף-על-פי-כן השכינה אינה שורה עליו. הסיבה היא, שיש אצלו מעין 'עגל'. כשהוא עוסק בענייני העולם – באכילתו, בעיסוקי פרנסתו וכדומה – נדמה לו ש"ככל הגויים בית-ישראל", ושבתחומים האלה הוא יכול להתנהג ככל בני-האדם.
עליו לדעת שכל עוד לא יסלק מקרבו את הגישה הזאת, לא תוכל להיות אצלו השראת השכינה. הגישה הנכונה היא "בכל דרכיך דעהו" – אין שום רגע ושום מעשה הפנויים מעבודת ה'. יהודי עובד את הקב"ה לא רק בלימוד התורה ובקיום המצוות, אלא גם באכילתו ובשתייתו ובעיסוקי פרנסתו. אין הוא מייחס מציאות עצמאית לשכלו ולתחבולותיו, אלא הוא יודע שהכול בא מאת הקב"ה, ש"הוא הנותן לך כוח לעשות חיל". זה הכלי להשראת השכינה ולקבלת השפע האלוקי לברכה והצלחה כפשוטה, בבני, חיי ומזוני רוויחי.
(תורת מנחם כרך יט, עמ' 174) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
