חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:35 זריחה: 6:30 ג' בתשרי התשפ"א, 21/9/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פסוקי ברכת כהנים
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות 724 - כל המדורים ברצף
התמסרות ללימוד התורה ללא דאגות
ה"תורה חדשה" – חידוש מהקב"ה
"נאה לצדיקים ונאה לעולם"
פסוקי ברכת כהנים
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף שמחה גינזבורג

קריאת פסוקי ברכת כהנים בשמו"ת

שאלה: בלוח 'דבר בעתו' עש"ק נשא, הביא מספר 'בירור הלכה'1, שהוכיח מפוסקים רבים שאין מתרגמים פסוקי ברכת כהנים אף ביחיד, ולכן יש לקרוא את המקרא על הפסוקים הללו ג' פעמים. מה מנהגנו בזה?

תשובה: תחילה יש לדייק בזה: השל"ה כתב להחמיר לקרוא את המקרא ג' פעמים "וגם [את] התרגום, אולי הוא תרגום מקובל", כדלהלן, וכן מסיק ממקורות רבים גם ב'בירור הלכה' שם.

בשל"ה2, בעניין קריאת שמו"ת, כתב:

"נראה בעיני לקראת [=לקרוא את ה]פסוקים "יברכך ה' כו' יאר ה' ישא ה' כו'" [=ג'] פעמים ואחר-כך התרגום, לאותן הנוהגים להחמיר3 לקרוא [פסוקי] "ראובן ושמעון" ג' פעמים, כי אלו [ה]פסוקים עם פסוקי "ראובן ושמעון" כו' שוים הם, וכדמשמע ברבינו יונה4 שכתב וז"ל: "ואפילו עטרות ודיבון. יש מפרשים דנקט זה הפסוק מפני שאין לו תרגום, וקאמר שאפילו הפסוקים שאין להם תרגום צריך לקרות אותם שלשה פעמים. וזה אינו נראה, שהרי מצינו פסוקים אחרים הרבה שאין להם תרגום, כגון פסוקים של ברכת כהנים5 ואחרים הרבה, ולמה לא הזכירם" [ע"כ. ולומד מזה:]

"שמע מינה, לפי הנוהגים להחמיר לקרוא "ראובן ושמעון" ג' פעמים, יקראו גם כן ברכת כהנים ג' פעמים. ואף-על-גב דאית ליה תרגום, כמו שנמצא בחומשים שלנו תרגום על אלה הפסוקים – אפשר שזה התרגום אינו מקובל מסיני, על-כן יקרא המקרא ג' פעמים, וגם התרגום – אולי הוא תרגום מקובל ולא היה מגולה בימי רבינו יונה.

"אחר כותבי זה, מצאתי בסידור מהר"ר הירץ ז"ל, שכתב6: "ברכנו בברכה המשולשת...": לדעתי – "משולשת בתורה 7" היינו משום דלית לה תרגום, וצריך לשלש המקרא, מה-שאין-כן בברכה אחרת – [שאר הברכות המופיעות בתורה, קוראים אותן] שנים מקרא ואחד תרגום. והכי נמי מסתברא, מדאמר הכתוב [בהמשך הנוסח שאומר הש"ץ] "על-ידי משה" ולא על-ידי המתרגם", עכ"ל.

והנה בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן8 הביא דברי הרמב"ם9 והטור10 שפסוק שאין בו תרגום קוראהו ג' פעמים, ואחר-כך הביא במוסגר מתוספות11, רא"ש12 וטור13: "ו'עטרות ודיבון וגו'' שיש בו תרגום ירושלמי 'מכללתא ומלבשתא וגו'' צריך לקרותו".

וממה שלא הזכיר אדמו"ר הזקן כלל 'ברכת כהנים', וכן 'מעשה ראובן' ועוד מהנזכרים במגילה שם, כיוצאים מן הכלל, מוכח בבירור שברכת כהנים שאינה מיתרגמת וכיוצא-בזה – היינו רק בקריאה בציבור, אבל בקריאת שמו"ת קוראים אותה כרגיל, ואין לנו חשש שהתרגום שם אינו "תרגום מקובל".

וידועים דברי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע14: שמגיל תשע שנים היה אדמו"ר הזקן "אַ של"ה איד" [=יהודי של של"ה], התפלל בסידור השל"ה ונהג בכל כדרך השל"ה, ומגיל שלוש-עשרה ואילך כבר התחיל לבחור בעצמו מתוך השל"ה, מה לקרב וכו'.

____________________

1)    קמא ח"ג, או"ח סי' רפה אות טו.

2)    מסכת שבת, פרק 'נר מצוה' בתחילתו (בדפוס אמשטרדם דף קלא סע"א).

3)    כדעת רש"י ברכות ח,ב ד"ה ואפילו, שהגמרא הזכירה "עטרות ודיבון" אף-על-פי שאין בו תרגום. "מחמירים" - כי לפי הפירוש השני דלהלן, שהכוונה מפני שיש שם תרגום ירושלמי, הרי את "ראובן ושמעון" שאין בהן תרגום כלל, אין צריך לקרוא כי אם שתי פעמים.

4)    לברכות ח, רע"ב (בדפי הרי"ף ד,ב ד"ה ואפי' עטרות ודיבון).

5)    בהגהות הב"ח שם ציין למגילה (כה,א) במשנה, שברכת כהנים היא מן המקראות ש"נקראין ולא מיתרגמין" [בקריאה בציבור], ובגמרא שם ע"ב "משום דכתיב 'ישא'", ופירש"י שלא יאמרו הקב"ה נושא להן פנים לישראל, עיי"ש.

6)    בפירוש הנוסח שאומר הש"ץ לאחר 'מודים', לפני שאומר ברכת כהנים.

7)    ראה מכתב הרבי שבלקוטי שיחות כרך כד עמ' 411, שמסכים לפיסוק זה (ולא "המשולשת, בתורה הכתובה...").

8)    סי' רפה ס"א.

9)    הל' תפילה פי"ג הל' כה.

10)  בסימן הנ"ל. וכן הבין המגן-אברהם (שם ס"ק ב) בדעת השו"ע (ס"א), שכתב "ואפילו עטרות ודיבון" סתם.

11)  ד"ה ואפילו, ברכות שם.

12)  שם פ"א סי' ח.

13)  שם בשם יש מפרשים.

14)  בסעודת יום א' דחג-השבועות תש"ד סי"ב - ספר השיחות ה'תש"ד עמ' 131, בתרגום ללה"ק עמ' קכ.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)