הנהגה שהיתה בזמן "בני קורח"
אדמו"ר הזקן בשולחנו מביא . . וזה לשונו: "וכל היוצא מביהכ"נ לביהמ"ד והולך ללמוד זוכה ומקבל פני השכינה, שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון". ומוסיף בחצאי-עיגול באופן יוצא מן הכלל: "ועיין שם . . ובמדרש רבה פרשת שמות סוף פרק ב ובירושלמי סוף פרק ד דשביעית".
[. .] והנה, תכלית העבודה בזמן הגלות היא לבוא לגאולה בימות המשיח, שאז יהיו כל העניינים "כמצוות רצונך", כמו שכתוב "ושם נעשה לפניך . . כמצוות רצונך".
ועניין זה רומז אדמו"ר הזקן בציון ל"מדרש רבה פרשת שמות ספ"ב" ול"ירושלמי ספ"ד דשביעית" – ששם מדובר אודות ההנהגה שתהיה בזמן הגאולה:
במדרש רבה שם: "משה משה ("כל מי שנכפל שמו הוא בשני עולמות"), הוא שלמד תורה בעולם הזה והוא עתיד ללמד בעולם הבא, שעתידין ישראל לילך אצל אברהם ואומרים לו למדנו תורה, והוא אומר להם לכו אצל יצחק שלמד יותר ממני (שחי ה' שנים יותר מאברהם), ויצחק אומר לכו אצל יעקב (אף-על-פי שחי רק קמ"ז שנים, פחות מיצחק ואפילו פחות מאברהם) ששימש יותר ממני (ששימש תלמידי חכמים בהיותו "יושב אהלים", בבית מדרשם של שם ועבר), ויעקב אומר להם לכו אצל משה שלמדה מפי הקב"ה, הדא הוא דכתיב "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון".
ובירושלמי שם: "המת בשבע שני גוג אין לו חלק לעתיד לבוא [. .] (...ואף כאן מי שיטריח עצמו ויהיה לו היגיעה זה, הוא מזומן לחלק לעתיד לבוא).
וממשיך שם: "עד כדון אית תותבה לעתיד דאתי" (עד כאן שמענו שיש מנוחה בלא יגיעה לעתיד לבוא, שהרי אמר כל המתייגע באותן ז' שנים זה הוא זוכה לחלק לעתיד לבוא, אם כן יהא מנוחת ישיבה לעתיד לבוא). ועל זה בא המאמר שלאחרי זה, שאף-על-פי שאמרנו שלעתיד יהיה הכול במנוחה, מכל מקום, יגיעה [זו] תהיה לתלמידי חכמים – "עתידין הן חבירין להתייגע מבתי כנסיות לבתי מדרשות, מה טעם, ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון".
[. .] על-פי המפורש בזהר (ומרומז גם בנגלה דתורה) שהגאולה תהיה קודם לתחיית המתים, הרי הציון לירושלמי שמדבר אודות זמן הגאולה מיד לאחרי "שבע שני גוג", צריך להיות קודם הציון למדרש רבה שמדבר אודות הזמן ש"עתידין ישראל לילך אצל אברהם ואומרים לו למדנו תורה", ועל דרך זה ליצחק וליעקב עד למשה, דהיינו לאחרי תחיית המתים?
[. .] ועל זה מוסיף הירושלמי, שפירוש הכתוב "ילכו גו' יראה גו'" הוא "עד יראה אל אלקים בציון":
[. .] פירוש הפסוק הוא, שההנהגה ד"ילכו מחיל אל חיל" שהיתה בזמנם של "בני קורח" שאמרו מזמור זה – תומשך ותוסיף להיות במשך כל הזמנים שלאחרי זה, "עד יראה אל אלקים בציון", היינו, עד שתהיה עוד פעם התגלות "אלקים בציון" בכל התוקף, כשיקויים היעוד "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו".
ומובן, שבזה נכלל גם הזמן שלאחרי ביאת המשיח ובנין בית המקדש ואפילו לאחרי תחיית המתים – שזהו הזמן דאלף השביעי, "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים", שבכל הזמנים תהיה הנהגה של "ילכו מחיל אל חיל".
(משיחת כ' מנחם-אב תשח"י, 'תורת מנחם – התוועדויות' תשח"י כרך ג' (כג) עמ' 220, 225-227) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
