שאלה: יש נוהגים שלא לומר 'תחנון' ביום ההילולא של צדיק. מה הטעם לכך והאוּמנם יש לנהוג כך?
תשובה: כתב השל"ה, שמכיוון שחייב אדם בכבוד רבו ויראתו יותר משל אביו, מנהג יפה הוא לצום ביום פטירתו, כשם שהיה נהוג לצום ביום השנה לפטירת ההורים, שהוא יום של חשבון-הנפש.
אמנם למעשה, בקהילות רבות, ובפרט בדורות האחרונים (שירדה חולשה לעולם), נהגו להוסיף בימים אלו בתורה, בצדקה ובמעשים טובים, בדרך שאינה פוגעת בגוף, אלא אדרבה, מחזקת אותו לעבודת הבורא.
בדורות קדומים נהגו כך רק בל"ג בעומר, יום הסתלקות רבי שמעון בר-יוחאי, שבו עורכים שמחה ו'הילולא' (=שמחה כשמחת חתונה), כי כך ציווה רשב"י. אבל בדורות האחרונים, רבים מגדולי החסידות והקשורים לפנימיות התורה ציוו על ממשיכי דרכם לעשות מעין זה ביום הסתלקותם.
ביום ההילולא של צדיק, כשמתאספים יחד ממשיכי דרכו ועורכים התוועדות לכבודו, נהוג בקהילות רבות של חסידים שאין אומרים תחנון, כי בזכות הצדיק, עומדים הם "למעלה מאמירת תחנון". אולם חסידי חב"ד אומרים תחנון. והסביר הרבי הקודם (רבי יוסף יצחק נ"ע) מליובאוויטש, שיום כזה הוא הזמן הטוב ביותר לבקש ולפעול, ושיטת חב"ד היא שעל החסידים להתעלות על-ידי עבודתם-שלהם ולא לסמוך רק על הצדיק.
מקורות: רש"י יבמות קכב, רע"א. שו"ע או"ח סי' תקפ, ויו"ד סי' שעח ס"ד. של"ה מס' תענית, פרק 'נר מצוה'. מג"א סי' תקסח ס"ק כ. נמוקי או"ח קלא,ז. פסקי תשובות קלא,כד. גשר החיים ר"פ לב. נטעי גבריאל ח"ב פע"ב. וראה שערי הל' ומנהג או"ח ח"ב ר"ס רכב, ויו"ד סי' קמו. 'תורת מנחם - התוועדויות' ח"א עמ' 172. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
