עוד בקשר לכתיבת השם 'דובער'
בהמשך לדיון בזה בגיליונות תשכ"ג, תשכ"ז – יש לציין למה שנדפס בלקט 'לעבן מיט'ן רבי'ן', במדור מענות כתב-יד-קודש ('רבי'ס אַן ענטפער') שיצאו לאור לאחרונה ע"י 'איגוד תלמידי הישיבות' כפר חב"ד, ושם מופיעים המענות דלהלן:
(א) בעלי הגהה של הרבי על ספר 'תולדות לוי יצחק', כתבו:
שלשה בנים נולדו לו לרבי לוי יצחק...
א) הבכור כ"ק אדמו"ר רבי מנחם מענדל שליט"א.
ב) ר' ישראל אריה ליב ז"ל.
ג) ר' דוב בער הי"ד.
הרבי מתח קו מתחת לכל אחד מהשמות, והעיר: דוב בער הי"ד הבן השני – (מתח שני קווים מתחת למלה "השני") – (ולא הבן זקונים!)
(ב) כן ב'שלשלת היחס' שבפתח לוח 'היום יום', כתבו:
אחיו [של הרבי]: א) ר' ישראל אריה ליב ז"ל. ב) ר' דובער הי"ד.
הרבי סימן להכניס את ר' דובער הראשון [בין שני האחים].
*
ולענייננו: הרבי לא תיקן כשכתבו דובער, אבל בעצמו כתב: דוב בער!
המערכת
תספורת בליל ערב חג השבועות
בגיליון תשכ"ו עמ' 15 נדפסה תגובת הרב שבתי יונה פרידמן על דברים שכתבתי בנדון ב'לוח השבוע' בגיליון תשכ"ד. להלן הערותיי ואחריהן תגובת הרב פרידמן:
א. אודות הדעות שהובאו בנושא בשו"ע אדמו"ר הזקן (סי' תצג סו"ס ו):
לכאורה ברור שיש בסעיפים אלו כמה השמטות:
א) בסעיף ה' מתחיל "ל"ג ימים" מבלי שמזכירם תחילה (וראה הנסמן שם במהדורה החדשה הערה כב). ב) משמיט דעת הב"י שהאבלות היא עד יום ל"ד בבוקר.
ג) בסעיף ו' מביא את הדעה של"ג הימים מתחילים מב' אייר ומסיימים בערב שבועות (-הדעה הראשונה שבמג"א ס"ק ה), ובהמשך כתב "ועל-פי דבריהם יש נוהגין להסתפר ולישא בכל שלושת ימי הגבלה..." (-הדעה השניה שבמג"א שם, שלא הזכירה כלל לפני-כן. וכן הוא מנהג מדינתנו, ערוך השלחן ס"ו. וראה המובא בהערה מד שם).
ב. איסור התספורת בימים אלו הוא רק על-פי קבלה, והראיה מכך ש"כשהסתפרו בימי הגבלה... – [רק] לא היתה רוח אאמו"ר נוחה מזה" (היום יום, ג סיוון), ואם היה מנהגנו כפי הדעות שצריך להימנע מזה על-פי נגלה מדין אבילות, היה עליו למחות בידם מדינא.
הרב פרידמן: גם אם נאמר שזה שמנהגנו שלא להסתפר בשלושת ימי הגבלה הוא (גם) ע"פ נגלה (מצד דיני אבילות), עדיין מתאים הלשון של "לא הייתה רוח אאמו"ר [=אדמו"ר הרש"ב] נוחה מזה", כיוון שלנהוג גם ע"פ שיטה זו זהו חומרא על גבי חומרא (להשיטה שפסקו מלמות בל"ג בעומר, שהיא השיטה העיקרית – ט"ז סי' תצ"ג סק"ג ו'בירורי מנהגים' עמוד 73) והעולם אינו מחמיר כשיטה זו (משנה ברורה סי' תצ"ג ס"ק ט"ו ובספרי המלקטים).
ג. בלקוטי שיחות חלק ל"ז (עמ' 122 הערה 8) לא ראיתי שמחמירין "ככל הדעות", אלא רק שגם לאחרי ל"ג בעומר נוהגין איסור תספורת כו'. ויתירה מזו, יש לדייק ממה שפתח במנהגי אבילות וסיים באיסור תספורת (מבלי לציין שזהו מצד אבילות), שאיסור זה אינו (רק) בגלל אבילות.
הרב פרידמן: כיוון שבלקוטי שיחות חלק ל"ז, בגוף השיחה, כתב שיש לעשות הכינוסים באופן המותר בימי הספירה (משמע שמדבר על כל ימי הספירה), ועל זה מציין בהערה (בנוגע למנהג חב"ד) לשו"ע אדמו"ר הזקן, ששם מביא את הדעה המחמירה במנהגי אבילות עד שבועות (ואינו מזכיר כלל איסור התספורת שמצד קבלה), וכן בלקוטי שיחות חלק ל"ב כשמדבר על הזמן המתאים לכל הדעות, מציין כמקור את דברי אדמו"ר הזקן, אם כן, הציון לדבריו מראה שיש לנהוג ככל הדעות המובאות שם, ז"א לנהוג במנהגי אבילות גם בשלושת ימי הגבלה.
ד. הלשון באג"ק (כרך ח עמ' שיח): "והנה בכלל, טוב יותר [ההדגשה שלי] אם אפשרי שהחתונה תהיה באסרו חג דשבועות, או בהימים שאחריו עד חצי חודש הראשון דסיוון. ואם מאיזה טעם רוצה בדווקא בל"ג בעומר, אזי מפני החילוקי דעות שיש בזה כמבואר באחרונים, יש לעשותה ביום ו' אבל לא בליל אור ליום ו'" עכ"ל [וראה ב'התקשרות' גיליון תשכ"א בלוח השבוע הערה 9 משיחות-קודש תשל"ז, שע"פ סידור אדמו"ר הזקן – ל"ג בעומר מתחיל מבערב, כיוון שאין אומרים תחנון גם במנחה שלפניו. ולכאורה כאן לא ס"ל ללמוד מזה, כיוון שסובר ששמחת רשב"י אינה נוגעת לעניין האבילות, משא"כ בשו"ע רבינו, שמקשר אי אמירת תחנון עם מה שפסקו מלמות]. הרי שלכתחילה שולל גם את ל"ג בעומר עצמו. אולי מכיוון שהוא בחציו השני של החודש.
הרב פרידמן: עדיין צריך עיון מדוע שולל באגרת גם את הזמן לנישואין בשלושת ימי הגבלה אם נאמר שלא נוהג בהם דיני אבילות, דהרי זהו חציו הראשון של החודש. וזה שלכתחילה אין כדאי לעשות חתונה בל"ג בעומר – אפשר לומר שזהו (לא בגלל שחל בחציו השני של החודש, אלא) מהטעם שכתב באגרת גופא, שא"א לעשות החתונה בליל ל"ג (וכן לכתחילה צריך לסיימה קודם הלילה (כמ"ש הפוסקים)), וא"כ טכנית קשה לעשות אז חתונה.
ה. אגב, ממה ששם שלל עריכת החתונה בליל ל"ג בעומר, ואילו בקשר לתספורת קטן בערב חג השבועות (אג"ק כרך יב עמ' תמא) לא הזכיר זאת, מוכח שיש מקום לעשות זאת גם בליל ערב החג כדברינו.
הרב פרידמן: זה שהרבי לא כתב שלא לעשות התספורת לקטן בליל ערב שבועות אינו ראיה כלל שמותר להסתפר אז, שהרי גם בריבוי המכתבים שכותב הרבי לעשות התספורת בל"ג בעומר לא כתב שלא לעשות זאת בליל ל"ג בעומר, ורק במכתב שבאג"ק חלק ח' ששם השואל מדבר על חתונה בליל ל"ג מתייחס הרבי ללילה.
ו. מכיוון שבחלק ח' הנ"ל לא העלה הרבי את האפשרות של עריכת החתונה בשלושת ימי הגבלה (וזה קשור עם התאריכים, לא עם האבֵלות), ברור שכאשר רצו לנהוג אחרת, היו זקוקים לפסיקת הרב בהסכמת הרבי.
ז. מה שכתב שבשנים אלו אנ"ש מקדימים יותר בעריכת חופה לפני חג השבועות, צריך עיון גדול – אם הכוונה כהדעות שמותר מראש-חודש סיוון ואילך (כמנהג ברלין שהובא בשו"ת מלמד להועיל ח"א סימן קיג ס"ק כב. ומשו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' קנט הביא, שהיקל בזה רק בנישואין ולא בתספורת – ס' 'בין פסח לשבועות' עמ' רל), הרי דעה זו לא הובאה כלל בשו"ע רבינו הזקן, ואדרבה – הרבי כתב (אג"ק כרך ט עמ' מו, תרגום מאידיש): "בנוגע לקביעת זמן החתונה... מובן מאליו שלא בראש-חודש סיוון, שהוא בימי הספירה...".
ח. מה שהביא מלקוטי שיחות חלק ל"ב (עמ' 265) – הרי מפורש ומודגש שם, שמחפש זמן המתאים לכל הדעות, ולכן אין מזה ראיה כלל.
הרב פרידמן: למרות שמקילים בעשיית חתונות בשלושת ימי הגבלה, מכל מקום עדיין יש הנוהגים במנהגי אבֵלות עד חג השבועות, וכן כתב בנטעי גבריאל (שם פמ"ט סעיף ל), שגם הנוהג היתר בעשיית חתונות בימים אלו יכול להחמיר בנוגע לתספורת וכו', וכך אפשר לומר גם בנוגע למנהג חב"ד. ואולי בשיחה מדבר על הזמן שלפני שלושת ימי הגבלה.
ט. לפלא שמקילין בנישואין ומחמירין בתספורת – שהרי חתונה שמחתה [והפרת-האבל שבה] גדולה לאין-ערוך (ומה שאין קונסין על נישואין הוא עניין אחר, מפני שהיא מצווה, כמ"ש בשו"ע רבינו שם ס"ב) – אלא אם החומרא היא לא מצד אבילות אלא ע"פ קבלה.
הרב פרידמן: הערה כללית: המקור שאפשר להסתפר בליל ערב שבועות על-פי האריז"ל הוא מספר פקודת אלעזר סי' תצ"ג, ושם בתחילה מביא מס' מועד-לכל-חי שאין נכון להסתפר בלילה משום שהוא זמן דין (ואם כן קשה לומר שהאריז"ל הסתפר בלילה, שהרי אפילו בערב שבת אחר חצות לא הסתפר), וממשיך שם שלמעשה הרבה מסתפרים בליל מ"ח או מ"ט. ובשולי הגיליון שם מובא שהרח"ו הסתפר בליל מ"ט, ויש להעיר על זה, שיש שכתבו (שו"ת מנחת אלעזר ח"ג סי' ס"ה ועוד) שהרח"ו היה מסתפר דוקא ביום מ"ח לספירה.
הרב יוסף שמחה גינזבורג, עומר | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
