הרבי תבע מכולם ומחסידי חב"ד במיוחד לקבוע שיעורי לימוד תורה יומיים, בנגלה ובחסידות * הרבי מגלה עניין רב ומעורה בתוכן שיעורי התורה של מר זלמן שזר עצמו ושל אלה הנלמדים בחוג ללימוד חסידות שהקים * שיעורי תורה לנשים, שיעור בין הבעל לאשתו, שיעור לצעירים תל-אביביים, שיעור בחומש עם רש"י ושיעור בקיצור-שולחן-ערוך

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

"בוודאי יש לו שיעורים בנגלה ובחסידות, נוסף על שיעורים הנלמדים ברבים שמשתתף בהם" - כך כותב הרבי בט' באלול תשי"ז (אגרות-קודש כרך טו עמ' שצה) ל"האברך זלמן שי'" שנודע אחר-כך כצייר החסידי המפורסם ר' זלמן קליימאן (ז"ל).

בקשה זו, אגב, לא הייתה ייחודית אלא היא חזרה על עצמה מכל אחד ואחד מהחסידים. הנה מכתב שכותב הרבי לחסיד הרה"ח ר' חיים-שמריהו גוראריה מתל-אביב ('נלכה באורחותיו' עמ' 107) בו' בכסלו תשי"ד:

והשם יתברך יזכהו, אשר יכתוב, מזמן לזמן על-כל-פנים, בנוגע לשיעוריו בתורת הנגלה ובתורת החסידות, כי הרי סוף-סוף זהו כל האדם את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור, כפי שנתבאר על-ידי נשיאינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אז מען דארף פשוט אליין לערנען [=שעל כל אחד ללמוד, כפשוטו, בעצמו] ולא לצאת [=ידי חובה] במה שהשני לומד, והחובה ללמוד הן תורת הנגלה והן תורת החסידות - נוסף על שאר העניינים של עבודה וגמילות חסדים וכו'.

מגידי שיעור מתחלפים

בשנת תש"י (אגרות-קודש כרך ג עמ' רצ) כותב הרבי לאחד החסידים: "בעניין הלימוד ברבים, הנה, לפי-עניות דעתי, טוב, שעל-כל-פנים פעם אחת בשבוע ילמוד אחד בקול והשאר ישמעו [=יקשיבו] ושקו"ט [=וישאו ויתנו]  בזה. ואם מתאים לפי תנאי אישיהם, ואין חששא [=חשש] לבייש את מי [=שאינו מסוגל למסור שיעור] כו', זאל מען זיך בייטען [=יתחלפו] בזה".

עצת היצר

כאשר נשאל הרבי על-ידי אחד מחשובי החסידים - הרה"ח ר' יעקב יוסף גורקוב - אם מותר להפחית מזמן ה'קביעות עיתים' בשביל אסיפת כספים (לטובת המוסדות), השיב לו הרבי (ג' במנחם-אב תש"י - אגרות-קודש כרך ג, עמ' שנד):

הנה לא ביאר אם זהו קביעות-עיתים ביחיד או ברבים (שאז מחליש גם את האחרים), ובכל אופן יש לשער שעל-פי רוב אין זה אלא דמיון שמרמה היצר אז מ'דארף פארבייגען [=שצריך לוותר], ואם באמת מוכרח הוא, הרי יכול להשלים בשעוריו בליל ה'.

מה עם 'חומש עם רש"י'?

כשהחל הרה"ח ר' שרגא-פייבל רימלר, מראשוני תלמידי תומכי-תמימים בארצות-הברית, לכהן כרב קהילה בברייטן-ביטש בברוקלין, בשנת תשל"א, קבע בבית-הכנסת שיעורי-תורה מסודרים. בבוקר למד משניות ושיעורים נוספים התקיימו בין מנחה למעריב; ארבעה ימים בשבוע למדו 'עין יעקב' ויום אחד קיצור-שולחן-ערוך.

לימים סופר (בראיון ל'כפר חב"ד' גליון 826 עמ' 50) כי כשדיווח על כך לרבי בכתב, אמר לו הרבי: "ומה בקשר ללימוד חומש עם רש"י? ". שאל הרב רימלר את הרבי: "מתי יש זמן לכך?". הרבי ענה מייד: "בימי שני וחמישי ובשבתות" (שהם ימי הקריאה בתורה).

הרב רימלר הוסיף, כמובן, גם לימוד חומש עם רש"י לרשימת השיעורים.

מר שזר מדווח על שיעוריו

גם מאישי ציבור רבים לא נמנע הרבי לתבוע לקיים שיעורי תורה בנגלה ובחסידות. כך למשל פורסם על נקודות מה'יחידות' שזכה לה מר זלמן שזר בשנת תשכ"ו ('נשיא וחסיד' עמ' 258):

"שז"ר הודיע בשמחה שהוא שומר את השיעורים שאמר לו הרבי ללמוד כשביקר בפעם האחרונה, בנגלה ובחסידות, ופירט את שמות הלומדים אתו... וכן שרצה בעצמו ללכת למקום שיש בו קביעות ללימוד חסידות... עכשיו בונים "בית הנשיא" חדש, ומיקומו בדיוק מול בית-כנסת שיש בו קביעות ללימוד חסידות...".

"שניים אוחזין" לפי מאמר הצמח-צדק

ב(ב' בכסלו) שנת תשט"ז (שם עמ' 415) שיגר הרבי איגרת למר שזר ובה הוא כותב לו בין השאר:

שמחתי להיוודע מהרב בנימין-אליהו גורודצקי שי' שכבודו משתתף בשיעור ברבים במסכת בבא-מציעא, ובטח ידוע לכ' מהוראתי בראשית השנה - לתחילת זמן הלימודים בישיבות חב"ד שילמדו מסכתא זו עם תוספת - חידושים של כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל הצמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - בנגלה,  וגם מאמר שלו להתחלת המסכתא ומאמר לסיומה. וצויתי לשלוח לכ' בחבילה בפני-עצמה ג' טופסים ממסכתא זו. וכמובן אשר הראשונה היא בשביל כ' והשנייה בשביל ראש חבורת הלומדים והג' בשביל לומד השיעור, והנני מטריח את כ' במסירתם, כי תקוותי כי מתוך כך תהיה לו האפשריות ובוודאי האותיות היוצאות מן הלב להסביר להם עניין שניים אוחזין בטלית על-פי הנקודות במאמר הצמח-צדק הנדפס בהוספה.

הרבי ממליץ לשזר מה ללמוד

ועוד בענייני הלימוד של שזר. בשנת תש"כ (שם עמ' 448) פנה מר שזר במברק לרבי ושאל מה ללמוד בחוג שהקים ללימוד חסידות שהקים. זאת לאחר שכבר סיימו פעם אחת ללמוד את ספר התניא. הרבי השיב במכתב מהיר דחוף ("ולא במברק, כדי שיהיה ברור יותר, וחושבני שההבדל בימים אחדים לא מעלה ולא מוריד"):

לדעתי, מהנכון שימשיכו בלימוד ספר תורה-אור, ומהטעמים שבזה גם זה שהמקריא או המרצה לפני החוג ימצא ביאורים על המאמרים שבספר תורה-אור, בפרט הראשונים, בספר תורת-חיים לאדמו"ר האמצעי, ועל חלק מהמאמרים גם בספר אור-התורה לאדמו"ר הצמח-צדק לקו"ת לג' פרשיות, וכמובא בהערות וציונים בסוף ספר תורה-אור, הוצאת קה"ת, הנשלח לכבודו בחבילה בפני עצמה.

וארשה לי להוסיף על-פי מאמר הידוע של חכמינו ז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, שיהי-רצון שיקויים זה בלימודם האמור.

שלוש שנים לאחר-מכן, בחודש כסלו תשכ"ג כותב הרבי למר שזר (שם עמ' 468):

נעם לי במיוחד לקרוא בסיום מכתבו שמשתתף בחלוקת ספרי רבינו הזקן, גם בתניא וגם בשולחן-ערוך, ועל פי המבואר בכמה מקומות הפסק-דין בכגון זה... המשתתף הוא כאילו למד וסיים כל הספרים.

הנהלת חשבונות ומאזן המצוות

כשנכנס ר' פנחס-מאיר (פיטר) קלמס ל'יחידות' אל הרבי בחודש טבת תשל"ז, שוחח עמו הרבי על מגוון של נושאים, ובין השאר ('עצת הרבי תנחני' עמ' 79) אמר לו הרבי לפתע: "אני חפץ להעלות נושא אחר. טוב יהיה אם תקבע לך עיתים ללימוד תורה".

מר קלמס הגיב: כן, אשתדל לעשות זאת לפחות פעמיים בשבוע.

בתגובה אמר הרבי: "מוטב שתקדיש לזה כמה דקות מידי יום. אין צורך לקרוא בשפת המקור, מאחר שספרים רבים כבר תורגמו לאנגלית, אך חשוב שתעשה זאת כמה דקות בכל יום... ואם תעשה זאת בגלוי, בלי לשמור זאת בסוד, תוכל לשמש דוגמה מזהירה לאחרים".

מר קלמס הבטיח: אעשה זאת.

בהזדמנות אחרת (שם עמ' 11) התייחס הרבי לסדרי הלימוד שקיבל מר קלמס על-עצמו, ואמר:

חז"ל אומרים "לעולם ילמד אדם במקום שליבו חפץ", בעיקר, "קיצור שולחן ערוך". הייתי רוצה לקבל ממך הצעות לתרגום ספרים שונים לאנגלית (סיפורים וכדומה), וכן, (מחייך) כמובן, הייתי רוצה שאנשים ילמדו חסידות... כמו כן עדיף ללמוד בקבוצה מאשר לבד... אתה כמנהל חשבונות צריך להיות ער לחשיבותה של הנהלת חשבונות במחשבת היהדות, יש להגיע למאזן מדוייק בין הצד הימני של פנקס החשבונות לבין צדו השמאלי: בין שיש הפרש של שילינג אחד או של מאה שטרלינג, הרי שהחשבון שגוי; כך גם במצוות התורה, כל התרי"ג, גדולות כקטנות - אם זונחים אחת מהן, המאזן לא יעלה יפה.

שיעורי תורה לאשה

מכיוון שהאשה היא עקרת הבית, אשר קובעת במידה רבה את כל ההנהגה של חיי הבית והמשפחה... נחוץ שהיא תדע את הדינים כיצד לנהל בית יהודי, ולא מספיק להסתמך על מה שהיא למדה מהאמא שלה או מאחותה הגדולה, אלא נחוץ שתלמד בעצמה את הדינים הללו, בייחוד בארצות-הברית, שם החיים אינם כה קלים כפי שהיה רגיל להית ב"בית הישן". יתירה מזו, נחוץ לאם להיות בעלת ידיעה בתורה על מנת להיות מעורבת בלימודי התורה ובשיעורי הבית של הילדים שלה.

- דברים אלו  נכתבו במקורם באנגלית במכתב נושא תאריך ב' שבט תש"מ לאשה תושבת ברוקלין (תורגם בתרגום חופשי ופורסם ב'כפר חב"ד' גיליון 1063 עמ' 65).

הרבי ממשיך וכותב:

הייתי מציע גם שיהיה לך שיעור קבוע עם בעלך בפרשת השבוע ואולי גם באיזה תחום אחר שהוא בעל עניין מיוחד. אם יש צורך בכך, ישנם גם ספרים באנגלית.

ולבסוף מביע את בטחונו כי:

כל האמור למעלה יחזק את היחסים במשפחה, הן בין ההורים והן עם הילדים, ויכול להוסיף מידה רבה מאוד לשביעות הרצון האישית ולהגשמה העצמית.

תוכן אחיד ב'אותיות' משתנות

"ומסיימים בטוב" - כותב הרבי למרת רחל תחי' זמיר (ספר 'שליחות חיי' עמ' 154). וממשיך:

לסיום מכתבה על-דבר השיעור לפני נשים מעדות המזרח, אשר דבר גדול הוא ביותר וביותר - שהרי בעיה מיוחדת בנוגע לנשים אלו, שקודם בואם לאה"ק ת"ו היה סדר חייהם מיוסד על מילוי פקודת האב ולאחרי כן - להבעל, בלי כל היסוס וסברא על-דבר אפשרית לא לשמוע, ולפתע פתאום העתקה לאווירה וכו' שלא לשמוע וכו' וצריכים להיות עצמאיות, לא רק בנוגע לאב ובעל גשמי, אלא גם וכו'. ולכן ההקדם להעמידן על האמת, אשר גם במקומן עתה, התורה והמצווה בתוקפם עומדים. ואדרבה נמצאות בארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה... בפלטרין של מלך, ולכן העצמאות צריכה להתבטא בהוספה בענייני יהדות וערכי יהדות ועד כדי להשפיע על הבעל והילדים וכל עמדת הבית בכיוון האמור.

מובן שהאותיות צריכות להשתוות ולהתאים לרמת הבנתן והידיעות של חוגים שונים מנשים הנ"ל, אבל כנראה שהתוכן מוכרח בכל החוגים... ואשרי חלקו של כל אחד שיפעל בהאמור, והובטחנו, הבא לטהר מסייעין אותו.

שיעור לצעירים בתל-אביב

"נהניתי מהשיעור שלומד עם בחורים מדי שבת בשבתו" - כתב הרבי להרה"ח ר' יעקב פלס ז"ל בשנת תשט"ו (אז התגורר הלה בתל-אביב), והוסיף כי יזכירם על הציון של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ "להמצטרך להם בכלל, ולהוספה בשיעורים בתורת הנגלה ובתורת החסידות, שעל-ידי זה יתוסף בברכות ה' יתברך והצלחתו בהמצטרך להם".

(בהמשך המכתב - ראה צילום - מתייחס הרבי לאפשרות להשיג לאותם בחורים ספרי תניא בפרט וספרים בכלל).