חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:40 זריחה: 6:11 י"ח בחשון התש"פ, 16/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ה"סטענדר" של הרבי
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 737 - כל המדורים ברצף
'לשפוט' את כל האיברים כיצד מילאו את תפקידם במשך השנה
לעשות כל ההכנות לבניין הבית
ה"סטענדר" של הרבי
פרשת שופטים
כל האומר דבר בשם אומרו
הפטרת מסעי / מאורי האש / חלומות / סמל בשבת
מנהגי הלוויה

אנו שייכים לכל הפחות 'להסתכל' על הסטענדר של הרבי... * תפקידו של ה'עמוד' בהתבוננות התפילה של אדמו"ר הזקן * התוועדות מיוחדת לרגל האורחים מארץ-הקודש, ומתנה מאת תלמידי בית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד * סיפורו של עמוד-תפילה, 'סטענדר', שהובא לרבי לקראת ראש-השנה תשכ"ג וזכה להתייחסות מיוחדת

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

ליל ערב ראש-השנה תשכ"ג. הרבי מקיים התוועדות בבית-המדרש, לרגל יום-הולדתו של כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק. ביומן מסע חודש השביעי תשכ"ג [שהוגה על-ידי הרבי ונדפס ב'בטאון חב"ד' ומשם ב'הרבי – שלושים שנות נשיאות' עמ' 50] מתוארות ההתוועדות ואפיזודות שהתרחשו בה. בין הדברים מסופר:

"אחר-כך מועלה אל הבמה דוכן – 'עמוד' המוקדש לתורה ותפילה – כמתנה לרבי – מאת תלמידי בית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד, מחלקת הנגרות – מעשי ידי התלמידים. הרבי מקדיש לזה שיחה מיוחדת, על יסוד סיפור מעניין המסופר על-ידי הרבי:

"כידוע, התפילה, בדרכי חסידות חב"ד, היא הזדמנות להתבוננות באלוקות, גם בתוכן החורג ממובן התפילות השגורות. פעם אחת, אחרי תפילת ראש-השנה, שאל אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, את בנו, שמילא אחר-כך את מקומו, רבי דובער, הנקרא בפי החסידים 'אדמו"ר האמצעי': לאיזה תוכן הקדשת היום את תפילתך? אדמו"ר האמצעי השיב: 'וכל קומה לפניך תשתחווה'. לשאלה נגדית של אדמו"ר האמצעי על תוכן תפילת אדמו"ר הזקן, השיב האדמו"ר: 'מיט'ן שטענדער' (= עם דוכן התפילה). כלומר, שימת לב למהותו הפנימית של הדוכן עוררה באדמו"ר הזקן רגשי דבקות לה'.

"הרבי עמד על תשמישו של הדוכן וערכו הרוחני, ואת אשר יש ללמוד ממנו".

ביטול הסטענדר אופייני לדור עקבתא דמשיחא

לפני שנפנה לעיקרי תוכן השיחה כדאי להדגיש דברים שכותב אדמו"ר הזקן בשולחן-ערוך הלכות תפילה סימן צדי"ק סעיף כ: "כל דבר שהוא צורך התפילה, אפילו הוא גדול הרבה, אינו חשוב הפסק, כגון השולחן שבבית, שמניחין עליו הסידור, ולכן נהגו בבית-הכנסת שיש לפני כל אחד שולחן קטן (שקורין שטענדי"ר) שמניחין עליו הסידורים...".

ב'תורת מנחם-התוועדויות תשכ"ב' כרך לד עמ' 325 נאמר: "נתנו לכ"ק אדמו"ר שליט"א 'שטענדער' מבית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד, ואחר-כך אמר '...הביאו גם "שטענדער" כדי ללמוד ולהתפלל עליו'. הרבי האריך להסביר שה'שטענדער' הוא דומם בלבד, ואף-על-פי-כן מסייע הוא לאדם בהיותו במעמד ומצב נעלה – בעת עיסוקו בתורה ותפילה; ומכך מובן גם בעבודה הרוחנית – הביטול ד"כל קומה לפניך תשתחווה" הוא לפי ציור ה"קומה", מה-שאין-כן הביטול דה"שטענדער" (שהוא מחוץ ל"קומה", אבל עליו נשענת ה"קומה") מגיע בעומק יותר, על-דרך מעלת דרא דעיקבתא דמשיחא בעניין המסירות נפש, ועל-ידי-זה נתעלתה תפילת אדמו"ר הזקן לבחינת פשיטות העצמות; וההוראה – כל ההכנה בחודש אלול וכו' אינה מגעת למעלת העבודה דראש-השנה, שהוא עניין הביטול בתכלית.

התרשימים נתקבלו מהמזכירות

הנה פרטים על ה'סטענדער' הנזכר, שניתן במתנה לרבי:

ר' שמעון משעלי שי', תושב טבריה, היה תלמיד בית-הספר למלאכה בשנים תשכ"א-תשכ"ד. הוא למד אז במגמת הנגרות וסיים בהצטיינות. לפי זיכרונו, זמן-מה לפני חודש אלול תשכ"ב עברו שמועות מפה לאוזן שרוצים להכין מתנה לרבי.

בשלב מאוחר יותר כתבו, ככל הנראה, את הרעיון למזכירות הרבי, ואז נתקבל אישור להכין עמוד-תפילה. נוסף על האישור העקרוני נתקבלו תרשימי סטענדר, ולהם נלוו הערות שנרשמו כנראה על-ידי נגר מקצועי שעמד בקשר עם 770, ובמקביל על-ידי אחד מחברי המזכירות.

מלאכת הקודש בכפר-חב"ד הוטלה אפוא על התלמיד ר' שמעון משעלי הנזכר, אשר עסק בכך בהתמסרות. לפני גמר עיצוב והנחת המשטח העליון המרכזי, חרט הנ"ל את שמו על העץ, כדי שיהיה לזיכרון תמיד, וזכותו תעמוד לעד (אגב בשנים מאוחרות יותר, בתש"מ בערך, זכה ל'מופת' מהרבי בעבור אחד מבני משפחתו שי').

התרשימים המתפרסמים כאן נמסרו על-ידו וגדול זכות הרבים.

 

התרשימים של הסטענדר

צילום תרשימי ה'סטענדר' המקוריים, כפי שנשתמרו בידי ר' שמעון משעלי. מראה כללי

התרשימים של הסטענדר. חזית.

התרשימים של הסטענדר. מבט מאחורי ה'סטענדר'.

התרשימים של הסטענדר. מבט מהצד.

מוסיף ומספר הרה"ח הרה"ת ר' דוב שי' טייכמן (כיום מרבני טבריה, מעסקני אנ"ש):

בחלקי ובחלקו של הרה"ח הרה"ת ר' חיים שלום דובער שי' ליפסקר (הרב ליפסקר היה מן התלמידים-השלוחים שבאו בתחילת שנת תשכ"ב ללמוד בישיבת תומכי-תמימים בלוד, ולר"ה תשכ"ג חזר לניו-יורק) נפלה הזכות להיות ה'שלוחי מצווה' להביא את ה'סטענדר' לרבי. באותם ימים ובאותם תנאים היינו צריכים להשגיח היטב על ה'סטענדר'. עשינו זאת בדרכנו לניו-יורק. כשהגשנו לרבי את העמוד הנחנו גם את שני המפתחות של המגירות. הרבי הכניס את המפתח הראשון מיד למגירה המתאימה (וכך גם את השני). הרבי מזג לנו 'לחיים' כשכר-טרחא.

סח הרה"ג הרה"ח ר' שלום-דובער לוין שליט"א:

בספריית ליובאוויטש יש ארבע עמודים ראשונים שהרבי היה משתמש בהם לתפילתו:

בראשון – בין השנים תש"י–תשט"ו לערך; בשני – בין השנים תשט"ז–תשח"י לערך; בשלישי – מתשי"ט ואילך; וברביעי, שהוגש לרבי בשלהי תשכ"ב, בו עוסקת רשימתנו.

 (אגב, ככל הנראה נפלה טעות בתיאור הסטענדר כשנכתב שם שהוא הובא עם נוסעי הצ'ארטר הראשון של הנוסעים לרבי לקראת ראש-השנה תשכ"א; שהרי, כאמור, מדובר בזה שהוגש בשלהי שנת תשכ"ב – ערב ראש-השנה תשכ"ג).

ונתתי לך מהלכים בין העמודים...

פרטים נוספים מופיעים בספר 'בית חיינו – 770' עמודים 154-152:

בשנים הראשונים לנשיאותו מיאן הרבי לשבת על כיסא מיוחד ליד עמוד (סטנדר) מיוחד בעת התפילה, אלא היה יושב על הספסל הרגיל, ליד השולחן הרגיל.

המדובר ב'זאל הקטן'. בימות החול ישב הרבי בתפילות, כאמור, ליד השולחן הרגיל שבפינה המזרחית-צפונית, וביום השבת ישב בתפילות ליד השולחן הרגיל שבצד דרום. בכל-זאת היה הבדל בין ימות החול ליום השבת, שבימי החול התפלל גם את תפילת שמונה-עשרה ליד השולחן הרגיל, ואילו ביום השבת העמידו 'עמוד' (סטנדר) בפינה הדרומית-מזרחית, שלידו היה הרבי מתפלל את תפילת העמידה.

העמוד, שהיה עומד בפינה הדרומית-מזרחית בשנים הראשונות לנשיאות, היה נמוך ומשופע. הסיבה לכך, אומר מנהל ספריית אגו"ח הרב שלום בער לוין שי', היתה כדי שהרבי יוכל גם לשבת ליד העמוד כאשר הסידור מונח על העמוד.

לא ברור מתי נבנה העמוד הזה, אולם ברור שלקראת תשרי תשי"ב הרבי כבר השתמש בעמוד הזה.

כעבור כמה שנים החליפוהו בעמוד גבוה יותר, ושוב כעבור כמה שנים החליפוהו בעמוד גדול, רחב ויפה יותר. לעמוד זה הרכיבו שתי דלתות קטנות ומדף הנפתח לעת הצורך, כאשר הרבי יושב ליד העמוד ומניח את הסידור על המדף.

בשנת תשכ"ב בנו עמוד רביעי עבור הרבי, בבית-הספר למלאכה בכפר חב"ד, הדומה לעמוד השלישי.

באותו חודש אלול, שנת תשכ"ב, באה קבוצה מהארץ לחודש החגים לרבי, במטוס שכור מיוחד. במטוס זה בא גם הרב בערל שי' ליפסקר, ובאמצעותו שלחו את העמוד לרבי. הוא הגיש את העמוד לרבי, יחד עם הרב דוב שי' טייכמן, בעת ההתוועדות המיוחדת שערך הרבי לכבוד האורחים, אור לערב ראש-השנה.

הרבי אמר אז שיחה מיוחדת, ובה התייחס ל'עמוד' שהובא מארץ הקודש...

לאחר ההתוועדות הורה הרבי להעלות את העמוד להיכלו הקדוש. העמוד עמד בהיכלו הק' במשך יותר מחצי שנה.

באותה שעה כבר נבנה בית-הכנסת בחצר של 770 למטה, ושם היו מתפללים קבלת שבת ושחרית ומוסף של שבת, אמנם תפילת המנחה של ערב שבת ושל שבת התפללו ב'זאל הקטן'. את העמוד השלישי האמור היו מעלים ומורידים בכל פעם לתפילות.

בימי חג-הפסח תשכ"ג אמר הרבי להרב חודוקוב, שבמקום להעלות ולהוריד מדי פעם את העמוד, יוציאו את העמוד החדש מחדרו ויניחוהו בקביעות למעלה, ואילו העמוד הקודם יישאר בקביעות למטה.

ארבעת ה'עמודים' האלה, ששימשו את הרבי בעת התפילות בשנים הראשונות לנשיאותו, שמורים כיום בגנזך חפצי הקודש שבספרייה.

צילום ה'סטענדרים' ששימשו את הרבי במשך השנים, באדיבות ספריית אגו"ח

קודם שובם לארץ-הקודש קרא מזכירו של הרבי הרב חודוקוב להרה"ח הר"ר טובי' שי' בלוי ולהרה"ח הר"ר ברוך שי' גופין, ומסר להם שני סרטי הקלטה, אשר בכל אחד מהם היתה מוקלטת מחצית מהתוועדות זו של ערב ראש-השנה, אחד לאנ"ש בכפר-חב"ד ואחד לאנ"ש בירושלים (יצויין כי במהלך חודש תשרי היו עוד התוועדויות בימי חול, כמו למשל שמחת בית השואבה. אך כנראה היה עניין מיוחד בהתוועדות זו).

להתבונן בציור הרבי

לסיום הרשימה כדאי לציין את דברי הרבי בהתוועדות חג השבועות תש"י (תורת מנחם התוועדויות ה'שי"ת עמ' 93):

כאשר לומדים מאמר, שיחה, רשימה או מכתב מהרבי, צריכים להתבונן ולהזכר בהציור של הרבי [כולל גם אלה שלא ראוהו, שיציירו לעצמם את הרבי באמצעות תמונה] כמו שעומד כנגדו!

– פעם שאל אדמו"ר הזקן את בנו אדמו"ר האמצעי באיזה התבוננות התפלל בראש השנה, והשיב, שהתפלל בהתבוננות ד"וכל קומה לפניך תשתחוה". ואתה, שאל אדמו"ר האמצעי את רבינו הזקן, באיזה התבוננות התפללת, והשיב, אני התפללתי עם ה"סטענדער". – אנו לא שייכים לענינים כאלה, אבל יכולים אנו לכל הפחות להסתכל על ה"סטענדער" שעליו התפלל הרבי!...

[בהכנת רוב הפרטים שברשימה זו עסק הרה"ת ר' יוסף יצחק (ב"ר יעקב מאיר) בלוי (מצפת) ותודתנו נתונה לו, וגדול זכות הרבים].

לשלמות העניין ראה ספר 'פרקים בתולדות חב"ד' מאת הרב שלום-בער לוין, תשס"ה, עמ' קמב-קמג.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)