שאלה: האם מותר להעלות בדין טענות שאינן אמיתיות או להקצין טיעונים, כדרכם של עורכי-דין?
תשובה: לא כל אדם מסוגל להסדיר את טענותיו לפני בית-הדין, ולפעמים מתוך יראה מסתתמות טענותיו. לכן נהגו למנות מורשים שמייצגים את ענייני הצדדים לפני בית-הדין.
אלא שלא הכול מותר. אם עורך-הדין משתדל להשכין שלום ולפשר בין הצדדים, מצווה הוא עושה; אבל אם בשביל רווחיו הוא מנסה להקצין את הסכסוך, ובמיוחד אם הסכסוך הוא בין בני-זוג – גדול עוונו מנשוא.
לעניין טענות של שקר: אפילו מי שהאמת איתו וקשה לו להוכיח זאת, אסור לו לבוא בטענות ותחבולות של שקר כדי שיזכה בדין. קל-וחומר שאסור לעורך-דין, שהתביעה אינה שלו, לעשות זאת, או ללמד את לקוחו טענות של מרמה, ואסור ללקוח להחטיאו בכך. יש לציין לשבח אותם עורכי-דין שאינם מוכנים בשום מחיר לטעון שקר, עד כדי הסתלקות מייצוג תיק אפילו באמצע משפט. בסופו של דבר יוצא הפסדם בשכרם, כי שמם הטוב מתפרסם והם מצליחים בעבודתם.
אדם חשוב, כגון ראש-ישיבה או רב בפועל, אין לו לייעץ אף לקרוביו כיצד להסדיר את טענותיהם, ואין צורך לומר, שלא ראוי שיְיַצג אותם בבית-הדין.
(מובן שכל פנייה לבתי-משפט צריכה להיות רק בהיתר בית-דין של תורה, שאם לא-כן – מלבד עצם האיסור, גם מוציאים ממון שלא כדין).
מקורות: אבות פ"א מ"ז. כתובות פו,א. שבועות לא,א. שו"ע חו"מ סי' יז ס"ח, סי' קכג סט"ו, וסי' קכד ס"א ונו"כ. 'דיני ממונות' ח"א עמ' רנה, תלט. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
