הרבנית דבורה לאה מסרה את נפשה והסירה קטרוג * התמסרותה של הרבנית חנה להפצת המעיינות
ג' תשרי - הרבנית דבורה לאה ע"ה
מסופר ביומני – על השלוחים ששלח כבוד קדושת רבינו [אדמו"ר הזקן] לכבוד קדושת הרב הקדוש ר' נחום מטשערנוביל שיתפלל אודות הקטרוג הגדול – לא עלינו – על תורת החסידות ועליו.
הרבנית דבורה לאה שמעה מה שאמר אביה לשלוחים, ובחרה בחשאי מניין של זקני החסידים וסיפרה להם מה ששמעה. וכה אמרה להם – למניין זקני החסידים: שלוקחת היא על עצמה להיות תמורה וחליפין עבור הוד כבוד קדושת אביה רבינו הזקן.
אכן ביום צום גדליה תקנ"ב, הרבנית דבורה לאה נסתלקה.
(ספר השיחות כ"ק אדמו"ר הריי"צ תש"ח, ע' 194)
הקדימה לברך
פעולתם של רבותינו נשיאינו בגילוי תורת החסידות (בזבוז האוצרות בשביל ניצחון המלחמה) היא באופן שהעמידו את עצמם בסכנה כו':
ידוע שכאשר אדמו"ר הזקן גילה ופרסם את תורת החסידות, נתעורר עליו קטרוג גדול למעלה, ועד שנפסק עליו למעלה שיסתלק מהעולם.
– אדמו"ר הזקן שלח אז "פדיון נפש" להרב הקדוש ר' נחום מטשערנאָביל –
כאשר נודע הדבר לבתו של אדמו"ר הזקן, הרבנית דבורה לאה, קיבלה על עצמה להחליף ("אָפּבייטן") את אביה... כדי שיוכל להמשיך עבודתו בקודש בגילוי תורת החסידות.
מאורע זה היה בסמיכות לראש השנה. בליל ראש השנה חששה הרבנית דבורה לאה שאדמו"ר הזקן יאמר לה "לשנה טובה תכתבי ותחתמי", והרי צדיק גוזר והקב"ה מקיים – קפצה אפוא והקדימה ואמרה לו: "לשנה טובה תכתב ותיחתם". וביום צום גדליה – נסתלקה.
('תורת מנחם – התוועדויות' תשי"ד חלק א (י) ע' 273)
ו' תשרי - הרבנית חנה ע"ה
אצל בעלת ה"יאר-צייט" מצינו השתדלות מיוחדת בכל הקשור לפרסום תורתו של אדוני-אבי מורי-ורבי – ברבים. ובהקדים:
כל חיותו של אאמו"ר היתה – לימוד התורה באופן ש"לאפשה לה", ובמיוחד בפנימיות התורה באופן של "יתפרנסון", על פי תורת חסידות חב"ד.
[. .] אמנם, כדי לכתוב את התורות (מתוך כוונה שסוף-כל סוף יודפסו ויתפרסמו הדברים לרבים) יש צורך ב"דיו"... ודבר כזה – לא היה ניתן להשיג במקום גלותו!
וכאן נכנסת לתמונה בעלת ה"יארצייט", אשר מלבד השתדלותה לעזור ולסייע לאאמו"ר בכל העניינים, השתדלה גם לאפשר את פירסום תורתו של אאמו"ר לרבים – על ידי זה שלמדה בעצמה את מלאכת עשיית הדיו, והלכה בעצמה ללקט עשבים, וערבבה בהם סממנים מיוחדים כו', ועשתה בעצמה "דיו" כדי שאאמו"ר יוכל לכתוב את תורותיו בדיו על גבי הנייר!
וכתוצאה מזה – נוצרה האפשרות לפרסום תורתו של אאמו"ר בדפוס...
שמיעת סיפור כזה מעוררת תמיהה ופליאה כאחד, אשר למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת – כיצד לאפשר את פרסום תורתו של אאמו"ר באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי העניינים של פנימיות התורה על פי תורת חסידות חב"ד, וכל זה למה – כדי לקרב את הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, התלויה בהפצת המעיינות חוצה!...
('תורת מנחם – התוועדויות' תשמ"ו חלק א ע 68-69)
עודדה וחיזקה ללא פחד בהתאם לרוחו של בעלה
...לבעלת היארצייט יש חלק גם בעבודת הכלל של אאמו"ר בתקופת הרבנות שלפני המאסר והגלות, שגם אז ניהלה עסקנות ציבורית בתור רבנית ובהרחבה – נוסף על חייה הפרטיים.
...כל זה היה אפשרי בזכות העובדה שבסביבתו הקרובה, בביתו, היה מצב-רוח שהתאים לזה, היינו שאמי הרבנית לא רק שלא פחדה בעצמה באופן שבגלל זה גם הוא עלול היה לחשוש וכו', אלא אדרבה – נתנה לו תוספת עידוד והתחזקות ברוחו שלא להתחשב כלל בכל הסכנות, בה בשעה שלפי המצב במדינה ההיא בימים ההם, הרי בגלל זה יכלו להאשים לא רק את הרב עצמו אלא גם את כל אנשי ביתו, החל מאשתו הגרה בביתו ומסייעת לו, שהם 'אנטי-מהפכניים', וברצונם לגרום נזק לכלכלת המדינה...
התחזקות בראשי-תיבות "חנה"
[. .] ויש להוסיף בשייכותה של בעלת היארצייט לגילוי כתבים דפנימיות התורה – על פי הידוע ד"שמא קא גרים":
השם "חנה" קשור בהפטרת יום ראשון של ראש-השנה שסיומה הוא – "וירם קרן משיחו", ונוסף על זה – נבואת חנה שבהפטרה זו, מדברת אודות שמואל הנביא שממנו התחלת הנבואה בישראל והוא משח את דוד מלכא משיחא למלך.
ועוד עניין בשם "חנה" – שהוא גם (כמבואר בספרים) ראשי תיבות של ג' מצוות אלו ששייכות במיוחד לנשים:
ח – חלה – על פי לשון הכתוב "ראשית עריסותיכם חלה" – כולל כשרות האכילה והשתייה בכלל. ה – הדלקת הנר שמביאה לשלום-בית בכל הבית כולו . . והנו"ן שבאמצע – טהרת המשפחה.
(שיחת וא"ו תשרי תש"נ, התוועדויות תש"נ כרך א, עמ' 61-65) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
