מחזור התפילה של הימים הנוראים ספג הרבה דמעות במרוצת הדורות, אבל כשאתה מביט במחזור שמחזיק זאב גליק מירושלים, אינך יכול שלא לחוש את ליבך מתחיל לפעום בהתרגשות. זה מחזור שכולו דמעות וסבל יהודי.
דפים קטנים, כרוכים בכריכת עץ. בעמוד הראשון מתנוססת הכותרת "זעקת השבי", ותחתיה באותיות קטנות יותר: "בר"ה ויוהכ"פ תש"ה" [=בראש-השנה ויום-הכיפורים שנת תש"ה]. בחלקו התחתון של הדף נכתב: "כתבתיו במחנה השבויים במדינת רוסיה תש"ד, שנה החמישה למלחמת העולם הנוראה, שלא היה בידינו מחזורים להתפלל בימי רצון וזעקנו לה' ברוב עם שיגאלנו שנית ויקבץ נידחינו". הכותב: "מרדכי בן ר' חיים-צבי הכהן גליק".
נייר לסיגריות
זאב מחזיק את המחזור הישן בזהירות ומספר: "המחזור הזה נכתב על-ידי דודי, ר' מרדכי הכהן גליק. הוא ואבי, בן-ציון, עשו את הימים הנוראים של שנת תש"ה במחנה שבויים בסיביר. בהעדר סידור תפילה, כתב דודי את המחזור על דפי נייר ששימשו לעשיית סיגריות".
הסיפור מתחיל בעיר אויהל בהונגריה, שבה התגוררה משפחת גליק. עם פרוץ המלחמה נלקחו האחים למשפחת גליק לעבודת כפייה באוקראינה. בשנת תש"ב הובלו על-ידי הצבא הרוסי לסיביר, בדרך רבת תלאות וטלטולים. רק מעטים הצליחו לשרוד לאחר הדרך הקשה. מרדכי נישא על כתפי אחיו בן-ציון, שמשקלו היה אז שלושים ושישה קילוגרם בלבד.
חיבר לוח-שנה
המצב במחנה השבויים לא היה טוב יותר. מתוך שלושת-אלפים היהודים שהגיעו למחנה נותרו כעבור שלושה חודשים שלוש-מאות בלבד. כל האחרים נפטרו מהעבודה הקשה, ממחלות, מרעב ומקור.
מרדכי קיבל עליו משימות שהיה בהן לעודד את רוח אֶחיו בשבי. בין השאר הכין לוח-שנה לארבע שנים קדימה, שאִפשר להם לדעת מתי חלים השבתות, ראשי-החודשים והמועדים. כאשר התקרבו ימי ראש- השנה ביקשו היהודים דבר אחד – מחזור שבו יהיה אפשר להתפלל. מרדכי החליט: הוא יכתוב מחזור בכתב-ידו.
הוא חסך מפתו והחליף עם השומרים מנות אוכל תמורת סיגריות. את דפי הנייר שמר, והחל במלאכה. אתה מביט במחזור ומתקשה להאמין. מתוך הזיכרון, באותיות דפוס קטנות וברורות, בניקוד מלא, כתב את כל התפילות והפיוטים לראש-השנה וליום-הכיפורים. לימים התברר שזכר במדויק את כל נוסח התפילה, ולא טעה אפילו בניקוד.
שרדו את המלחמה
לאחר שסיים את הכתיבה יצר קשר עם חיילים ושכנע אותם לספק לו, תמורת מזון, שני לוחות עץ בגודל שביקש, שישמשו כריכה למחזור. עליהם נחרטו שני לוחות הברית ותחתיהם מגן דוד. כמו-כן נחרטו שתי כפות ידיים, לציין את היותו של הכותב כוהן. בימים הנוראים עבר לפני התיבה והתפלל מתוך המחזור שכתב, כשסביבו גועים בבכי אחיו היהודים.
מרדכי ובן-ציון הצליחו לעבור את אימי סיביר ולשרוד. מרדכי, שאיבד את אשתו וילדיו בימי המלחמה, נישא שנית בארץ-ישראל, אך לא זכה לילדים ונפטר בכ"א בסיוון תש"כ. אחרי פטירתו עבר המחזור לאחיו בן-ציון, שנישא גם הוא בארץ, ונולדו לו שני בנים. הוא נפטר בשיבה טובה בכ"ו בניסן תשס"ו, והמחזור היקר שמור בידי בנו.
זאב גליק והמחזור. נכתב מהזיכרון בלי לטעות אפילו בניקוד | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
