הקדמה והכנה
כל חודש אלול, ראש-השנה, עשרת ימי תשובה, יום-הכיפורים, חג-הסוכות, הושענא-רבה, הם הקדמה והכנה להגיע בשמחת-תורה לבחינת "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו".
(רבי משה מקוברין)
כל ישראל ראויים
שמחת ההקפות בשמחת-תורה נעלית מאוד. היא גבוהה בהרבה גם מהשמחה של שמחת בית-השואבה. כל ישראל ראויים לשמחת ההקפות בשמחת-תורה.
(אדמו"ר הזקן)
התורה מקיפה אותנו
בימי חג-הסוכות אנו עושים הקפות סביב לתורה, ואנו מתפללים לשנה טובה ולכתיבה וחתימה טובה. אחרי הושענא-רבה, כשאנו בטוחים בגמר החתימה הטובה, התורה מקיפה אותנו ומבקשת מאיתנו שנקיים אותה כהלכתה.
(רבי יחזקאל מקוזמיר)
לשאוב אוצרות
את ארבעים ושמונה השעות (בחו"ל. בארץ עשרים וארבע שעות) של שמיני-עצרת ושמחת-תורה צריכים לייקר מאוד. בכל רגע אפשר לשאוב אוצרות בדליים ובחביות, בגשמיות וברוחניות, וכל זה על-ידי הריקודים.
(הרבי הרש"ב מליובאוויטש)
התורה אינה כבדה
רבי משה-דוד מצ'ורטקוב היה מחזיק את ספר-התורה הכבד בזרועותיו ורוקד עמו כל הזמן. שאלוֹ חסיד אחד: "רבי, הספר אינו כבד עליו?". ענה לו הרבי: "התורה, כשמחזיקים בה, אינה כבדה כל עיקר".
שמחה כפולה
שני פירושים ל'שמחת-תורה': ישראל שמחים בתורה, והתורה עצמה שמחה מזה שישראל משמחים את התורה. לכן החג נקרא 'זמן שמחתנו', בלשון רבים, ואחד הפירושים בזה הוא שישראל שמחים בתורה ושהתורה עצמה שמחה על-ידי ישראל.
(לקוטי שיחות)
כמו שבועה
כשהולכים להקפות, כל יהודי מחזיק את ספר-התורה כמו שבועה בנקיטת חפץ, שהוא מוכן למסור את עצמו על התורה במסירות-נפש.
(ספר השיחות תד"ש)
הצלחה לאבא
בהקפות של שמחת-תורה אנו אומרים "אנא ה' הצליחה נא". אנו מתפללים לה' יתברך שתהיה לו הצלחה, כי הוא אבינו, ומהי הצלחת האב? כשיש לו נחת-רוח מבניו.
(רבי יחזקאל מקוזמיר) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
