חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אנ"ש בבית-כנסת אחר
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות גליון 749 - כל המדורים ברצף
גם בענייניו הגשמיים אין יהודי כפוף לטבע
הגאולה מחייבת הפצת המעיינות
צוואת רבי יהודה החסיד ואזהרותיו
פרשת תולדות
התוועדויות חסידיות
אנ"ש בבית-כנסת אחר
הלכות ומנהגי חב"ד

שאלות: כיצד ינהג חסיד חב"ד המתפלל בבית-כנסת מנוסח אחר?

א. מתי יניח תפילין דרבינו-תם בראש-חודש?

מענה: כיוון שאנו מקפידים "שלא להפך הצינורות", אלא להתפלל כסדר התפילה דווקא, ותפילת מוסף היא כמו חול-המועד שאינו שייך לתפילין1, יש מקום לומר שצריך להניח תפילין דר"ת קודם מוסף אפילו אם על-ידי זה נפסיד תפילה בציבור. ועצ"ע. ועל-פי-רוב אפשר על כל פנים להתחיל שמונה-עשרה עם הש"ץ או לפחות בזמן חזרת הש"ץ2. בדיעבד, אפשר להניח תפילין גם אחרי מוסף3.

ב. מה לעשות כשהם אינם אומרים תחנון בגלל יארצייט של צדיק 4?

מענה: מענה הרבי בנדון5: "מובן שהנהגה בבליטות, ברובא דרובא אינה רצויה". ומשמעותו לכאורה, שאם אפשר, צריך לומר תחנון בלא בליטות, דהיינו ללא הכאה על החזה בווידוי, וללא ישיבה (אלא אם בלאו-הכי הציבור יושב) וכיסוי הפנים בנפילת-אפיים.

ג. מה עם ה רקיקה ב'עלינו'?

מענה: לכאורה פשוט שבמקום שהמתפללים אינם רגילים לזה, אין צריך להמתין להערותיהם, ויש להבליע הרוק בנייר או במטפחת. וכבר הביאו6 את דברי הגמרא, שיהא אדם זהיר שלא ירוק בפני חבירו שימאס בזה.

וראה שם7, שמי שנזהר מרקיקה בביתו הפרטי, יהיה אסור לירוק בבית-הכנסת (אצלנו, כיוון שזה ממנהגי התפילה8, אין איסור, אבל הם אינם מכירים זאת).

על שאלות אלה ואחרות בנדון, כדאי לראות מש"כ ב'התקשרות' גיליונות: רכג, תקל"ד, תרע"ו, תרפ"ד, תרפ"ט, תרצ"ד. (על תפילת ערבית מוקדמת – תקס"ג, תקס"ו. ולגבי 'קדושה', לכאורה צריך לומר את ה'קדושה' בנוסח שלהם בדיוק, כיוון שהמקור לאמירת כל הנוסח על-ידי הציבור הוא מהאר"י שהורה לאומרו "מילה במילה עם הש"ץ"9 (ולא כדעת היביע-אומר בזה) ראה 'התקשרות' גיליונות: תקטו, תקנה).

__________________

1)    שו"ת הרמ"ע מפאנו סו"ס קח, הובא באחרונים סו"ס כה. ולא רק בגלל "כתר", כמובא בשו"ע אדה"ז שם שיש המקפידים לחלוץ גם כשא"א כתר (וכמנהג אשכנז שאומרים 'נעריצך').

2)    ומש"כ אדה"ז סי' קט סו"ס ג שאין לעשות כן כשאינו מוכרח כיוון שצריך לכתחילה לשתוק ולשמוע נוסח הקדושה מפי הש"ץ, אין זה לדידן שאנו אומרים הכל בעצמנו כמו הש"ץ (כדעת האריז"ל שהביא בסי' קכה סו"ס א), כמ"ש בלבושי שרד (יא) על המג"א שם ס"ק ט, ובמסגרת השלחן לקיצור שו"ע סי' כ ס"ק ד.

3)    הוספות לשו"ע אדה"ז, במהדורה הישנה חלק ג-ד עמ' 1310 הערה 7.

4)    אגב, בילקוט יוסף ח"א עמ' שנא שולל הנהגה זאת.

5)    שערי הל' ומנהג או"ח ח"א סי' עח.

6)    במשנ"ב סי' קנא ס"ק כד.

7)    שער הציון שם אות טו.

8)    כמובא כבר בט"ז יו"ד סי' קעט ס"ק ה.

9)    כמובא בשו"ע אדמו"ר הזקן, במשנה ברורה ובכף החיים סי' קכה.


 
תגובות
2.
אי אמירת תחנון
Yosef Lev-25/11/08 02:22
1.
בעניין זה
א-23/11/08 08:44

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)