חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:15 כ"ב בחשון התש"פ, 20/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

וידוי בקריאת שמע שעל המיטה / ברכת ציצית וכוס הרבי
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 760 - כל המדורים ברצף
החידוש במתן תורה: המשכת העצמות בעולם
ה"בר-מצווה" של כל ישראל
נשיקה חסידית
פרשת יתרו
הרבנית חיה מושקא נ"ע
וידוי בקריאת שמע שעל המיטה / ברכת ציצית וכוס הרבי
ציוני שאר צדיקים
הלכות ומנהגי חב"ד

הכאה על החזה בקריאת שמע שעל המיטה

נשאלתי האם נוהגים להכות על החזה בווידוי שבקריאת שמע שעל המיטה. והטעם לספקו של השואל, שהרי בברכת 'סלח לנו' שבתפילת ערבית מנהגנו הוא שלא להכות על החזה1.

וראיתי שב'סדר קריאת שמע שעל המיטה' שהוציא לאור הרב גינזבורג שי' (מהדורת תשס"א, עמ' 9) פשיטא ליה שיש להכות על החזה, ובהערה (31*) מציין למקורות הדנים בהכאה על החזה בעת הווידוי. אבל לא מצאתי בדבריו הוכחה לעניין קריאת שמע שעל המיטה, הנאמרת בלילה. ואם הצדק עמו, עדיין דרוש ביאור להבחנה בזה בין ההימנעות מהכאה שבתפילת ערבית למנהג ההכאה שבקריאת שמע שעל המיטה.

בינתיים מצאתי זאת בספר משנת חסידים (מסכת השכיבה פ"ו מ"ב): "ויאמר... וכל הוידוי בלשון רבים... ויכה בידו הימנית על לבו".

אגב: בסדור יעב"ץ הנפוץ, לפני ברכת 'סלח לנו', נאמר שביום שאין אומרים תחנון אינו מכה באגרוף על ליבו, ומציין לשל"ה. אך להעיר שבסדור יעב"ץ דפוס ראשון (שהדפיס הרה"ג המחבר בחייו) אין משפט זה מופיע. גם חיפשתי הדבר בשל"ה, ולעת עתה לא מצאתיו.

הרב לוי יצחק ראסקין, דומ"צ דקהילת ליובאוויטש, לונדון

_____________________

1)    אגרות קודש (חכ"א ע' עט) – להרמ"ז גרינגלאס שליט"א, עורך-משותף לס' המנהגים; ס' המנהגים-חב"ד (ע' 11). השיחה שצויין בהערה שם נמצאת בלקו"ש (ח"ב ע' 506), 'תורת מנחם-התוועדויות' (ח"א ע' 6). עוד מציין שם ל"מנהגים – קונטרס צז" (סה"מ תש"ט, בראש עמ' 59 בסיפרור הראשון בספר זה). בשני המקורות האחרונים לא מדובר על ערבית דכל השנה, אבל באג"ק הנ"ל מופיע, ומשם לס' המנהגים.

תגובה

לכאורה החילוק פשוט:

בתפילת ערבית אין וידוי, ואף מדובר בשלילתו (ראה כף החיים סי' קלא ס"ק כו); ואילו בקריאת שמע שעל המיטה (אף שהיא נאמרת באותו הזמן) זהו וידוי ממש. ואף שאין תחנון (=נפילת אפיים) בלילה, ורק שבימים שאין אומרים תחנון אין אומרים גם וידוי ו'למנצח בבוא', יש אומרים שהטעם שאומרים וידוי הוא משום המבואר בכ"מ שקריאת שמע שעל המיטה היא כעין יציאת הנפש מהגוף, ו"אם לא עכשיו – אימתי".

ואולי זה הטעם גם למנהגנו (היום יום כ"ח אד"ר. ובראש ס' המנהגים) שבקריאת שמע שעל המיטה אומרים 'למנצח בבוא' גם בימים שאין אומרים בהם תחנון (חוץ משבת ויום-טוב), אף שבתיקון חצות אין אומרים זאת באותם ימים.

הרב יוסף שמחה גינזבורג

ברכה על ציצית וכוס הרבי

כרגיל, קראתי בהנאה את בירורי ההלכה בגיליונות 'התקשרות', ורציתי זה מזמן להעיר שני דברים:

א. לגיליונות תקס"ז ותק"ע בנוגע לברכה על הציצית לאחר המקווה. זכורני, שקיבלתי בבחרותי (לפני קרוב לעשרים שנה) מהמשפיע הרב מנחם זאב גרינגלאז שיחי', שאחר המקווה ניתן לברך על הציצית. ובאם איני טועה, אף אמר שאברכים שרוצים לברך על הציצית, יכולים לעשות זאת לאחר הטבילה ביום ועש"ק אחר חצות כשטובלים לקראת שבת1.

ב. לגיליון תשט"ז עמ' 16 הערה 20, בנוגע לשיעור כוסו של הרבי. להלן קטע מרשימתו של הרב בערל יוניק ז"ל, מדבריו של הרבי אליו בערב פסח תשי"א:

"אתה תשמש אותי בסדרים. קח את הצלוחית ואת הגביע ותעלה אותם, הגם שזה קצת גדול מדי. את היין בבקבוק, תעמיד בפינה מצד ימין, היכן שאני יושב.

הם (=הנוכחים) יודעים שאתה לצידי, הרי שכל זה לא יהיה ניכר".

ובשולי הדברים:

איני יודע איזה גביע היה בדיוק אז, אך בגביעים שהיה מכין בשנים הבאות, שאותם הזמין בהתאם לגביע שקיבל מהרבנית, לפי בדיקה של תכולת כמה מהגביעים הללו, הגביע הכיל 5 אונס (=142 גרם).

יכול להיות שזה היה הגודל פשוט מכיוון שגודל 5 הוא יותר 'מלכותי' מהמידה של גודל מס' 4, שיש בו אמנם השיעור, אך הכוס נראית קטנה מדי.

עוד יש לעיין בלשונו הק' של הרבי, "זה קצת גדול מדי" ובלשון שכתב: "הגם ער (דעם בעכער) איז אביסול צו גרויס".

אולי היתה כוונתו "גדול מדי" לעומת שאר הגביעים שהיו עומדים על השולחן למעלה, בבית כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע.

אחד השלוחים, רוסיה

_______________________

1)    ולהעיר מדברי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בעניין זה להרב חיים-מרדכי-אייזיק חודקוב ע"ה לפני חתונתו (אור לכ"ו שבט תרצ"ט – ריגא. מיומנו של הרב חודקוב. נדפס בתשורה 'עטרת זקנים' כ"ט סיוון תשס"א, פ"ג ס"ז): "סיפרתי, שזה הרבה שנים שאני ישן בטלית קטן. שאל אותי, איך נוהג אני עם הברכה על הטלית קטן. אמרתי, שאיני מברך. סיפר לי, שאצלם היו נוהגים לפשוט את הטלית קטן של היום ןלישון בטלית קטן אחר (משמע, כדי שלא לבוא לידי ספק הברכה בבוקר). והטעם שהיו לבושים בלילה הטלית קטן, כדי שלא להיות ערום ממצוות" עכ"ל– המערכת.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)